פרסומים

חוזר ללקוחות – מחלקת ליטיגציה | דצמבר 2019

הלכה חדשה בתובענות ייצוגיות נגד רשות

ביום 17.12.19 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בדיון נוסף, בהרכב של שבעה שופטים (דנ"מ 5519/15 יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ). פסק הדין מבטל פסק דין קודם שניתן בשנת 2015 בבית המשפט העליון באותה פרשה (עע"מ 2978/13 – "פסק הדין הקודם") – והופך את ההלכה על פיה.

              א. ביטול החובה לפנות לרשות לפני הגשת תובענה ייצוגית נגדה

החובה לערוך פנייה מוקדמת אל הרשות לפני נקיטת הליך משפטי נגדה מוטלת בהליכים מנהליים שונים. יסודה במתן אפשרות לרשות לשקול את הטענות המועלות ולהתייחס אליהן, תוך הותרת האפשרות של התערבות שיפוטית כחלופה אחרונה בלבד, לא ראשונה. יסודה גם בשאיפה לחסכון בהליכים ולייעול הדיון.

פסק הדין הקודם קבע הלכה עקרונית לפיה חובת הפנייה המוקדמת חלה גם בעניין תובענות ייצוגיות נגד רשות בגין גבייה אסורה, המוגשות לבית המשפט לעניינים מינהליים. לאמור, קודם להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כזו ("בקשה לאישור") נגד רשות, נדרש תחילה למצות את הטענות בפניה.

ביום 17.12.19 ביטל בית המשפט העליון הלכה זו לחלוטין. בית המשפט מוצא שחוק תובענות ייצוגיות נמנע במפורש מהטלת חובה כזו בעניין תובענות ייצוגיות, והטלתה אינה מתיישבת ואף סותרת הסדרים אחרים שבחוק. דעת הרוב העיקרית בפסק הדין ניתנה על ידי כב' השו' אסתר חיות, הנשיאה, ולהלן עיקר נימוקיה:

  1. פנייה מוקדמת הנושאת פרי, מוליכה להסדר בין הרשות לבין עורך הפנייה בעניין הייצוגי הנטען. הסדר כזה משליך על התנהלות הרשות, ועל עניינם של חברי הקבוצה שבגינם עמדה הבקשה לאישור להיות מוגשת. אם מושג הסדר, הבקשה לאישור אינה מוגשת ולא נפתח הליך בגינה בבית המשפט.
  2. החוק יצר הסדרי פיקוח וביקורת על יישוב מחלוקות בתובענות ייצוגיות, כגון חובת פרסום, מתן הזדמנות להתנגדויות, ובדיקת תוכן ההסדר המוצע על ידי בית המשפט. הטלת חובה כללית של פנייה מוקדמת מעניקה גושפנקא ליישוב מחלוקות "מחוץ" להוראות חוק תובענות ייצוגיות, מבלי שנשמרות הוראותיו.
  3. החוק יצר תמריצים לעידוד תובענות ייצוגיות ראויות. זאת בדרך של הענקת גמול כספי ושכ"ט לתובע המייצג ולבא כוחו, במקרים המתאימים. עם זאת, החוק לא החיל את האפשרות לפסוק גמולים אלה אם בקשה לאישור בסופו של יום כלל לא הוגשה. מכאן, הטלת חובה כללית לערוך פנייה מוקדמת מעקרת את התמריצים שבחוק להגשת תובענה ייצוגית מלכתחילה, כאשר זו מוליכה להסדר, אמנם, בלא אפשרות חוקית לפסיקת גמולים מתאימים בגין ההסדר שהושג.

בית המשפט מוסיף ומבהיר כי על אף שאין להטיל חובה כללית לערוך פנייה מוקדמת לפני הגשת בקשות לאישור נגד רשות, ייתכנו מקרים בהם היעדר פנייה מוקדמת עשוי עדיין להיחשב חוסר תום לב מצד המבקש או באי הכוח. במקרים כאלה, היעדר הפנייה עשוי להיזקף לכף החובה בבדיקה אם התובענה מתאימה להתנהל כתובענה ייצוגית באמצעותם.

ביטול חובת הפנייה המוקדמת בדיון הנוסף נעשה אפוא לאור ניתוח הוראות חוק תובענות ייצוגיות הקיימות, ותכליתן. היה והוראות אלה תתוקנה כך שניתן יהיה להחילן גם בנוגע ליישוב מחלוקות בתובענות ייצוגיות פוטנציאליות לפני שבקשה לאישור בגינן מוגשת, חובת הפנייה המוקדמת עשויה לשוב ולהידרש. יוער כי חובת הפנייה המוקדמת בהליכים אחרים, בעינה עומדת ופסק הדין ניתן בעניין תובענות ייצוגיות בלבד.

ב. סיווגה הנכון של תובענה ייצוגית נגד רשות – ומשמעויותיו

בפרשת יונס בית המשפט התבקש לאשר תובענה ייצוגית בטענה לגביית יתר של ריבית בגין תשלומי חשבונות המים. בתגובה לבקשה לאישור מסר תאגיד המים "הודעת חדילה" – שמשמעותה היא הפסקת גבייה אסורה מכאן להבא, תוך דחיית הבקשה לאישור ללא חיוב בהשבה כספית אחורנית (אולם תוך פסיקת גמול ושכ"ט לתובע המייצג ולבא כוחו, לפי שיקול דעת בית המשפט).

בפסק הדין הקודם בית המשפט העליון סיווג את התובענה ככזו שמתקיימים בה תנאי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות – "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר…".

גם קביעה זו נהפכה בדיון הנוסף, בנסיבות המקרה:

  1. בית המשפט מקבל אמנם שתאגיד מים הוא "רשות" לצרכי החוק (רשות מוגדרת כ"רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין").
  2. עם זאת, דעת הרוב בדיון הנוסף קובעת כי תנאי פרט 11 לא מתמלאים בנסיבות העניין: הריבית שנטען כי נגבית ביתר, נגזרת מתעריפי מים/ביוב המחויבים לפי שיעור צריכה. לכן, מדובר בחיוב הנגבה כ"מחיר", ואין לסווגו כ"מס, אגרה או תשלום חובה אחר", כדרישת פרט 11.
  3. בין צרכני המים לבין תאגיד המים מתקיימים יחסי עוסק-לקוח, והתאגיד – על אף שנחשב "רשות" בהקשרים אחרים – גבה את תשלומי הריבית בפרשה זו בכובעו ה"אזרחי"-עסקי. בהתקיים מערכת יחסים של עוסק-לקוח, ניתן להגיש בקשה לאישור נגד תאגיד מים מכוח פרט 1 לתוספת השנייה לחוק, בעניין "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח…".
  4. בקשה לאישור נגד רשות לפי פרט 1 מוגשת לבית משפט אזרחי. לא חלות במסגרתה ההגנות המיוחדות הנתונות לרשות בבקשה לאישור תובענה מינהלית כייצוגית, לפי פרט 11. מכאן, בפרשה זו תאגיד המים מלכתחילה לא היה רשאי למסור הודעה חדילה לאיון הדיון בבקשה לאישור.

לפסק הדין המלא ראו כאן

לפרטים ניתן לפנות לעו"ד שי ארז, שותף במחלקת הליטיגציה

בטלפון: 03-6074580

ובדוא"ל: ShaiE@gkh-law.com

משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, נדל"ן, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מחלקת הליטיגציה של משרד GKH מייצגת לקוחות בסכסוכים משפטיים מורכבים בקשת רחבה של נושאים: ליטיגציה מסחרית אזרחית, ליטיגציה מנהלית, תובענות ייצוגיות, תביעות נגזרות, הליכי חדלות פירעון, בנקאות, צווארון לבן, נדל"ן, דיני עבודה ועוד. ניסיוננו הרב והמעמיק מאפשר ללקוחותינו ייצוג מקצועי בפתרון סכסוכים וליווי צמוד לאורך כל הטיפול בתיק, תוך תכנון וביצוע אסטרטגיה התפורה למידותיו של כל לקוח.
המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

Shai Erez

טלפון +972-3-6074580
אימייל

Download vCard