תיקוני חקיקה בחוק חדלות פירעון – תיקוני קורונה
לקהל לקוחותינו שלום רב,
לאור ההגבלות שהוטלו על המשק בכדי להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה והשפעת מגבלות אלו על קיום שגרת עבודה רגילה, מצבם הכלכלי של חייבים ואפשרויות תשלום חובותיהם מושפע לרעה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") והתקנות שהותקנו לפיו, קובעים לוחות זמנים קשיחים למתן החלטות ולביצוע פעולות שונות, שיש קושי לעמוד בהם כעת.
על רקע האמור לעיל נבקש לעדכנכם בנוגע לעיקרי תזכיר חוק להארכת המועדים הקבועים בחוק חדלות פירעון כפי שפורסם ביום 27 באפריל 2020 (להלן: "תזכיר החוק")[1]:
- הארכת מועדים – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") או רשם ההוצאה לפועל הם הגורמים המוסמכים לתת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון של חייב בשר ודם, לפי בקשתו. תזכיר החוק מורה כי התקופה שבין יום פרסום תזכיר החוק לבין תום תקופת ההודעה על מצב חירום מיוחד לא יבואו במניין הימים למתן החלטות של הממונה או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק חדלות פירעון של (להלן: "הארכת מועד מתן החלטה"). כמו כן, האמור לעיל חל גם באשר למועד סופי לביצוע פעולות הבאות אשר קבועות בחוק חדלות פירעון או לפיו, או שקבע הממונה או רשם ההוצאה לפועל: (א) הגשת דוחות של חייב יחיד על מצבו הכלכלי בהתאם לסעיף 117 לחוק חדלות פירעון, ובלבד שיגיש את הדוחות שלא הוגשו עד מועד סיום ההארכה בתוך שבועיים מתום תקופת ההודעה על מצב חירום מיוחד; (ב) הגשת דוח ממצאי בדיקה של הנאמן על החייב לממונה או לרשם ההוצאה לפועל; (ג) הגשת בקשות, התייחסויות, תגובות, ותשובות לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, למעט המצאת העתקים של בקשות, כתבי בי דין ומסמכים אחרים שהוגשו לבית המשפט עד תום תקופה ההודעה על מצב חירום מיוחד; (ד) הגשת הודעות על זכות קיזוז; ו-(ה) כינוס ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף 191 לחוק חדלות פירעון על ידי נציג רשם ההוצאה לפועל (להלן: "הארכת מועד ביצוע פעולה"). עם זה, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, תהיה סמכות להורות כי מועדה של פעולה מסוימת לא יוארך או כי תשלום שיש לשלם ישולם במועדו.
- תשלומי חייב לפי הסדר תשלומים – חייב בשר ודם שחל אצלו שינוי מהותי ביכולתו לשלם את התשלום החודשי כתוצאה ממצב החירום רשאי לשלוח לנאמן בהליך חדלות הפירעון שלו, לפני כל תשלום חודשי, הודעה המפרטת את השינוי האמור שחל אצלו וכיצד השינוי משפיע על יכולתו לשלם את התשלום החודשי שנקבע לו (להלן: "ההודעה"). מועד התשלום החודשי של חייב ששלח את ההודעה יידחה אם יגיש בקשה לשינוי התשלום החודשי עד תום שלושה חודשים מכניסתו לתוקף של תזכיר החוק, לגבי כל התשלומים שלא שולמו. בית המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאים לקבל את הבקשה כולה או חלקה או לדחותה. כמו כן, בית המפשט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לשנות את התשלום החודשי שהמועד לתשלומו חל עד לחודשיים מיום כניסתו לתוקף של תזכיר החוק, מבלי שהוגשה הודעה. בנוסף, חייב שאושר לגביו הסדר תשלומים בהוצאה לפועל לפי סעיפים 192 ו-196 לחוק חדלות פירעון ושאינו יכול לשלם את תשלומי ההסדר בתקופה זו, רשאי שלא לשלמם בעת תוקפו של תזכיר החוק (קרי: במשך תקופת החירום) ולהשלימם בפריסה לאחר תום תקופת התשלומים שנקבעה בהסדר התשלומים.
- חזקת חדלות פירעון – חוק חדלות פירעון מאפשר לנושה להוכיח חדלות פירעון באמצעות חזקות שחלקן מבוססות על אי תשלום חוב במועד שנקבע.[2] בשל המגבלות שהוטלו, תזכיר החוק מורה שהתקופה שמיום פרסומו של תזכיר החוק ועד לתום חודשיים מיום כניסתו לתוקף של תזכיר החוק, לא תבוא במניין הימים לגיבוש חזקת חדלות פירעון. כלומר: אי תשלום לנושה בחודשיים האמורים, חרף דרישת תשלום רשמית שמסר לחייב בכתב, לא תייצר ״חזקת חדלות פירעון״ לטובת הנושה. לפיכך, הנושה לא יוכל להסתמך על אי התשלום במהלך חודשיים אלה כעילה להגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נגד אותו חייב. עם זה יובהר כי, לבקשת נושה, בית המשפט רשאי לקבוע שהתקופה האמורה כן תבוא במניין הימים אם שוכנע (א) כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו; (ב) כי החייב פועל להברחת נכס מנושי החייב; או (ג) כי קיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.
- מועד להגשת תביעות חוב – ככלל, תביעות חוב יש להגיש לנאמן בתוך חצי שנה ממועד פרסום הצו לפתיחת הליך חדלות הפירעון. תזכיר החוק מורה כי תקופת ההודעה על מצב חירום מיוחד[3] לא תבוא במניין הימים הקצוב להגשת תביעות חוב לנאמן ואף לא להכרעה בתביעות החוב בידי הנאמן, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.
- חריגים – הארכת מועד מתן החלטות לפי תזכיר החוק לא יחול על החלטות בעניינים הבאים: הסרת הגבלות החלות על החייב בעת ההליך; שינוי דמי מחיה ותשלום עתי שהחייב מבקש עקב שינוי נסיבות; והקצבת תשלום מזונות.
כמו כן, יצוין כי ביום 16 באפריל 2020 פורסם תזכיר חוק להוראת שעה לעניין מינוי נאמן. הוראת השעה כאמור, מאריכה את המועד שעל פיו הנאמן (כהגדרתו בחוק חדלות פירעון) לא ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 לחוק חדלות פירעון בשנה נוספת, עד ליום 1 ביולי 2021.
לנוסח המלא של תזכיר חוק הארכת מועדים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 – ראו קישור; ולנוסח המלא של תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף-2020 – ראו קישור.
בקרוב נפיץ אליכם מזכר נוסף הסוקר תגובות חקיקתיות גם בעולם לקשיים פיננסיים של חברות ועסקים עקב משבר הקורונה.
____________
[1] יצוין כי תזכיר החוק פתוח להערות הציבור עד ליום 7 במאי 2020.
[2] סעיפים 10 ו-110 לחוק חדלות פירעון.
[3] "תקופת הודעה על מצב חירום מיוחד" – הודעה שפרסם שר המשפטים לפי תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 בדבר החלת תקנות 3 ו-5 לאותן תקנות על בתי משפט בגין נגיף הקורונה.
אנו לרשותכם בתקופה ייחודית זו, ממשיכים בעבודתנו וזמינים במייל, טלפון, ואף בפגישות פנים אל פנים ככל שהדבר נדרש ומתאפשר.
בברכת בריאות איתנה.
לפרטים נוספים בעניין מזכר זה, הנכם מוזמנים לפנות בטלפון 03-6074444 או בדוא”ל לפרופ' דוד האן, יועץ מיוחד לחברות בקשיים, חדלות פירעון והסדרים (DavidH@gkh-law.com) או לעו”ד דניאל שפיצר, עו"ד במחלקת מיזוגים ורכישות (DanielS@gkh-law.com).
