פרסומים

מבזק דיני עבודה | נגיף הקורונה – עדכון מספר 27 מיום 19.11.2020 מתווה לתשלום עבור בידוד של עובדים ושיפוי המעסיקים

נובמבר 2020

נגיף הקורונה – עדכון מספר 27 מיום 19.11.2020

מתווה לתשלום עבור בידוד של עובדים ושיפוי המעסיקים

בהמשך לחוזרי הלקוחות הקודמים שהוצאנו בעניין ההתמודדות עם וירוס הקורונה, Covid-19, ובפרט כפי שעדכנו אתכם בחוזר מיום 28.7.2020 ובחוזר מיום 11.10.2020, בעקבות החלטת בג"צ נדרשה המדינה להסדיר את אופן התשלום לעובדים בגין ימי בידוד, שעה שתעודת המחלה הגורפת שהוצאה לעובדים הנדרשים לבידוד – בוטלה החל מיום 1.10.2020 בשל הוצאתה בחוסר סמכות.

אמש, עבר חוק התוכנית התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א – 2020) (להלן – "החוק") אשר מסדיר את תנאי את התשלום לעובד בזמן שהייתו בבידוד. בנוסף, החוק מסדיר את תנאי השיפוי אשר יקבלו מעסיקים מהמדינה בגין תשלום ימי הבידוד לעובדיהם.

יובהר, ההסדר בחוק מבחין בין עובד הנדרש לבידוד לבין חולה קורונה מאומת – עליו חל חוק דמי מחלה.

כמו כן, החוק אינו חל על אנשים הנדרשים להיכנס לבידוד עקב כך ששהו בחו"ל, למעט אם השהייה בחו"ל הייתה בשליחות מעסיקם.

החוק יכנס לתוקפו באופן רטרואקטיבי, החל מיום 29.10.2020 (וכן התייחסות ביחס לתקופה שמיום 1.10.2020 ועד כניסת החוק לתוקפו), ויעמוד בתוקף עד ליום 31.3.2021.

 

א. חובת הבידוד

נזכיר, חובת הבידוד חלה מכוח צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), התש"ף – 2020 (להלן – "צו בריאות העם"), אשר קובע חובת בידוד למי שהיה במגע עם חולה מאומת, או מי שחזר מחו"ל (למעט "מדינות ירוקות"), או מי שרופא קבע לגביו חובת בידוד.

חובת הבידוד נכון להיום הינה 14 ימים מיום יצירת העילה (החזרה לחו"ל או המגע האחרון עם החולה המאומת), כאשר לאחרונה ניתנו הוראות לעניין קיצור הבידוד ל- 12 ימים בכפוף לביצוע שתי בדיקות, בהתאם להוראות צו בריאות העם.

 

ב. זכאות עובד השוהה בבידוד לדמי בידוד

עובד הנדרש לבידוד יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד בגין ימי העבודה בהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד, למעט תשלום בגין יום עבודה אחד בתקופת הבידוד (שיהיה במלואו על חשבון העובד).

העובד רשאי לזקוף את היום האמור על חשבון ימי חופשתו.

ימי הבידוד ייזקפו על חשבון ימי מחלת העובד החל מיום הבידוד הראשון, אולם עד 4 ימי מחלה לכל היותר.

דין היעדרות עובד בתקופת הבידוד כדין היעדרות עובד בתקופת מחלה – לרבות לעניין איסור פיטורים, ביצוע הפרשות לקופת גמל וצבירת וותק, ובכפוף לאמור לעיל לעניין מספר הימים לתשלום – תשלום דמי בידוד יהיה זהה במעמדו לתשלום דמי מחלה בכל הנוגע למועד התשלום וגובה התשלום.

יודגש, במידה שלעובד מגיע תשלום ימי מחלה מהיום הראשון לפי דין, הסכם קיבוצי, חוזה אישי –  יהיה זכאי העובד לתשלום גם בגין יום הבידוד הראשון, למעט אם הודיע המעסיק במפורש שההסדר לא יחול לעניין הבידוד.

על העובד להמציא למעסיק העתק דיווח של העובד למשרד הבריאות אודות בידודו, לפחות שבוע לפני מועד התשלום. במידה שהמציא במועד מאוחר יותר, דמי הבידוד ישולמו במועד התשלום בחודש העוקב.

המעסיק יקבל שיפוי בגין תשלום דמי הבידוד לעובד, בשיעורים ובקריטריונים שיפורטו בהרחבה להלן.

 

ג. זכאות עובד לדמי בידוד במקרים ספציפיים

  • הזכאות לתשלום בגין בידוד תהיה מיום תחילת הבידוד ועד סיומו, גם אם עילת חובת הבידוד השתנתה במהלך הבידוד.
  • עובד הנוסע לחו"ל בשליחות המעסיק, ומחויב בבידוד עם שובו ארצה לפי צו בריאות העם, יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד מלאים גם בגין היום הראשון.
  • עובד אשר שוהה בבידוד, רשאי בתקופה זאת לעבוד ולקבל שכר, בכפוף להסכמת מעסיקו. יחד עם זאת, העובד שעבד לא יהיה זכאי לדמי בידוד מהמעסיק ולא יופחתו לו ימי מחלה, והמעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי מאת המדינה.
  • לעניין עובד אשר שהה בבידוד ובמהלכו התגלה כחיובי לנגיף הקורונה, תקופת מחלתו תיחשב מיום הכניסה לבידוד, ולא תחל ספירה מחדש של הימים, על מנת שלא לפגוע בערך דמי המחלה של העובד. עובד שחלה בקורונה, חלות לגביו הוראות חוק דמי מחלה בלבד, והמעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תקופת המחלה.
  • עובד הנדרש לבידוד בשל בידוד של ילדו, במידה שמדובר בילד שטרם מלאו לו 16 שנים או שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי למלוא הזכויות בגין הבידוד כאמור לעיל.

 

ד. זכאות עובד לדמי בידוד בהיעדר יתרת מחלה צבורה

עובד השוהה בבידוד ולא עומדים לזכותו ימי מחלה צבורים, ייכנס ליתרת ימי מחלה שלילית, על חשבון ימי מחלה שיצבור בעתיד, והמעסיק אינו נדרש לאישור העובד לכך.

במידה שהסתיימו יחסי עובד מעסיק והעובד לא צבר ימי מחלה עתידיים, יקוזזו ימי הבידוד השליליים מימי החופשה הצבורה של העובד – ואם לא נותרו לעובד ימי חופשה, העובד לא יהיה חייב בגין ימי המחלה השליליים הנותרים ולא יהיה ניתן לנכות ימים אלה משכרו.

 

ה. שיפוי המעסיקים על ידי המדינה

בהתאם לחוק, המעסיקים יקבלו שיפוי מהמדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בגין התשלום ששילמו לעובדיהם בעקבות ימי הבידוד, בתנאי שהעובד דיווח למשרד הבריאות אודות שהייתו בבידוד, ומשרד הבריאות העביר את המידע האמור למנהל המוסד לביטוח לאומי.

בעד יום עבודה אחד בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדו דמי בידוד לעובד, זכאי המעסיק לקבל שיפוי מהמדינה בשיעור של 100%.

בעד שאר ימי העבודה בתקופת הבידוד, השיפוי למעסיק יהיה כדלקמן:

מעסיק אשר מעסיק מעל ל-20 עובדים במקום העבודה (נכון ליום 1.8.2020), זכאי לקבל שיפוי מהמדינה בשיעור של 50%.

מעסיק אשר מעסיק עד 20 עובדים במקום העבודה (נכון ליום 1.8.2020), זכאי לקבל שיפוי מהמדינה בשיעור של 75%.

 

ו. אופן הגשת הבקשה לשיפוי

את הבקשות לשיפוי ניתן יהיה להגיש החל מיום 1 בפברואר 2021, באופן מקוון בהתאם להוראות שיורה המוסד לביטוח לאומי.

הבקשות יוכלו להיות מוגשות באופן רטרואקטיבי מיום תחולתו של החוק בפועל (יום 29.10.2020) בנוסף, הבקשה לשיפוי צריכה להיות מוגשת לא יאוחר מ-60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד.

הבקשה תוגש למוסד לביטוח לאומי, ותכלול הצהרת המעסיק על תשלום ימי בידוד בפועל לעובדיו וכן את הפרטים הבאים:

  • שם המעסיק ומספר מזהה, מספר טלפון, כתובת, דוא"ל, מס' חשבון בנק ומספר תיק ניכויים של המעסיק.
  • שם, שם משפחה, מספר זהות או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית של העובד, שבאמצעותו דיווח העובד למשרד הבריאות על הימצאותו בבידוד וכן מספר טלפון וכתובת דוא"ל של העובד.
  • היקף המשרה שבה הועסק העובד אצל המעסיק בשלושת החודשים שקדמו לתקופת הבידוד.
  • מועד תחילת תקופת הבידוד של העובד, מועד סיומה ומספר הימים בתקופת הבידוד שבשלהם שולם לעובד דמי בידוד בהתאם לחוק. במידה ושולם לעובד בגין היום הראשון, המעסיק נדרש לפרט זאת במפורש ולהבהיר את העילה בגינה שולם.
  • גובה דמי הבידוד לפי שווים ביום העבודה הראשון לתקופת הבידוד של העובד, השכר הממוצע של העובד ברבעון האחרון שלפיו חושב שווי דמי הבידוד, והעלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד.

 

ז. מעסיקים שלא יהיו זכאים לשיפוי:

פרק השיפוי מהמדינה על ימי הבידוד מחריג את המעסיקים הבאים:

  • מעסיקים הנמנים על המגזר הציבורי הרחב, ובהם:
  • המדינה; גוף מתוקצב לפי סעיף 21 לחוק יסודות התקציב (למעט חברה ממשלתית); גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב שסכום השתתפות המדינה בתקציבו בשנת 2019 עמד על 25% לפחות; קופות חולים, תאגיד בריאות; מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין בהיקף של 40% לפחות בשנת 2019; מוסד מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה לפי סעיף 21א לחוק האמור; שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין בהיקף של 40% בשנת 2019.
  • מעסיק של מסתנן – כהגדרת מסתנן בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) התשי"ד – 1954, אשר מגדיר מסתנן כמי שאינו תושב ולא נכנס לישראל דרך תחנת גבול.
  • קרי מעסיק של מסתנן לא יהיה זכאי לשיפוי, הגם שלהבנתנו את הוראות החוק – העובד המסתנן יהיה זכאי לדמי בידוד ככל עובד.

בנוסף, מעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי בגין היום הראשון של ההיעדרות, בכל מקרה. כזכור, המעסיק נושא בעלות היום הראשון לבידוד, במקום העובד, באחת משתי האפשרויות הבאות:

  • במידה ובין המעסיק לעובד ישנו ההסדר לעניין ימי מחלה מהיום הראשון (ככל שישנו) והמעסיק לא הודיע לעובד אחרת.
  • הבידוד של העובד הוא בשל נסיעה לחו"ל בשליחות המעסיק.

 

ח. שיפוי מעסיקים רטרואקטיבית בגין התקופה שמיום 1.10.2020 – 28.10.2020

מעסיק אשר שילם לעובד דמי מחלה בגין שהיית העובד בבידוד (שאינו בשל היותו חולה), החל מיום 1.10.2020 ועד ליום 28.10.2020, יהיה זכאי לשיפוי בגין ימי המחלה שבעדם שילם, בהתאם להוראות השיפוי האמורות לעיל.

גם שיפוי זה כפוף לכך שהעובד דיווח על היותו בבידוד, ולכך שהעובד לא עבד בתקופת הבידוד.

 

ט. המלצות והדגשות למעסיקים:

  • אנו ממליצים למעסיקים על מנת להקל על קבלת השיפוי מהמדינה, לרשום בתלוש במפורש כי התשלום הוא "דמי בידוד" ולא דמי מחלה.
  • על המעסיק לוודא כי העובד מדווח על הבידוד למשרד הבריאות, שאם לא כן אין חובת תשלום בגין הבידוד, וחשוב מכך – המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי מהמדינה על עובד שלא דיווח. דיווח שנעשה באיחור, ייחשב רטרואקטיבית 4 ימים אחורה מיום הדיווח.
  • כמוסבר לעיל, באם קיים הסדר מיטיב עם העובד לעניין תשלום דמי מחלה, והמעסיק לא מעוניין לשלם בגין היום הראשון של הבידוד – עליו להודיע על כך לעובד במפורש ובכתב. בכל מקרה, המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי בגין יום זה.

 

אנו שבים ומבקשים לנהוג בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

אנו לרשותכם בתקופה ייחודית זו, ממשיכים בעבודתנו וזמינים במייל, טלפון, ואף בפגישות פנים אל פנים ככל שהדבר נדרש ומתאפשר, ונעדכן מעת לעת בהתאם להוראות השונות שיצאו.

 

לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות למחלקת דיני עבודה בטלפון: 03-6074800

לעו"ד יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה במייל: yaeldo@gkh-law.com או לעו"ד עידן פפר במייל: idanf@gkh-law.com

 

להורדת החוזר כקובץ PDF


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

התמחויות קשורות