פרסומים

מבזק מיסים | פסיקה חדשה – רכישה עצמית של מניות שאינה פרו-רטה לא תיחשב כחלוקת דיבידנד רעיוני

נובמבר 2020

פסיקה חדשה – רכישה עצמית של מניות שאינה פרו-רטה לא תיחשב כחלוקת דיבידנד רעיוני

חברות רבות מבצעות רכישה עצמית של מניותיהן (Share Buyback או Stock Repurchase), משיקולים מסחריים שונים ובכלל זה לצורך: שינוי מבנה ההון בחברה, הדיפת השתלטות עוינת על החברה, הגדלת רווח למניה, הוצאת בעל מניות בשל מחלוקות ו/או אי עמידה בתנאים מוסכמים, הגדלת תשואה להון ועוד.

רשות המיסים פרסמה חוזר בשנת 2018 לפיו רכישה עצמית שלא מבוצעת מכלל בעלי המניות פרו-רטה, תגרור חבות במס לייתר בעלי המניות. עמדת רשות המיסים בחוזר הינה כי מדובר למעשה בעסקה דו שלבית: חלוקה רעיונית של דיבידנד לכלל בעלי המניות בחברה ורכישה רעיונית של מניות החברה על ידי בעלי המניות הנותרים. פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין ע"מ 71455-12-18 בית חוסן בע"מ ואח' נ' פקיד שומה עכו, מפי כבוד השופטת אורית וינשטיין (להלן: "פס"ד חוסן") קובעת הלכה חדשה בנושא, בניגוד להלכות קודמות בנושא זה ובניגוד לחוזר מס הכנסה.

 

עובדות המקרה בפס"ד חוסן בתמצית:

חברת בית חוסן בע"מ (להלן: "החברה") הינה חברה פרטית תושבת ישראל המוחזקת בידי מספר בעלי מניות יחידים תושבי ישראל. החברה בעלת נכס מקרקעין בחיפה המשמש כבית אבות ומושכר לחברה אשר מפעילה את בית האבות. אין מחלוקת כי החברה הינה בגדר "איגוד מקרקעין" כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין.

במסגרת הסכם פשרה  משנת 2013 בין אחת מבעלי המניות לחברה, נקבע כי בעלת המניות תמכור לחברה את מניותיה אשר היוו 18.75% ממניות החברה תמורת 2.486 מיליון ₪ (להלן: "הרכישה העצמית").

פקיד שומה עכו (להלן: "המשיב") קבע כי עסקת הרכישה העצמית היא למעשה עסקה של קבלת דיבידנד רעיוני בידי יתר בעלי המניות הנותרים בחברה, אשר הם אלו שקיבלו לטענתו מהחברה נכס בדמות הגדלת שיעור אחזקתם בחברה.

המשיב נסמך על חוזר מס הכנסה 2/2018 בנושא: רכישה עצמית של מניות בהתאם לחוק החברות.

 

פסיקת בית המשפט:

כב' השופטת אורית וינשטיין קבעה כי העמדה המוצגת על ידי המשיב, המבוססת על חוזר מס הכנסה 2/2018, איננה עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד בדיני המס וביניהם עיקרון המימוש ועיקרון חיוב מס בגין התעשרות, בזו הלשון:

"עקרונות יסוד בדיני המס שוללים את יצירתו של "אירוע מס" בידי בעלי המניות הנותרים במועד כריתתה של עסקת רכישה עצמית של מניות חברה שאינה רכישה פרו-רטה. לטעמי, עמדת המשיב בערעור דנן עומדת בסתירה לאבן היסוד בשיטת המס המגולמת ב"עקרון המימוש", שכן במקרים דוגמת זה הנדון, גם אילו ניתן היה לקבוע כי נוצר רווח כלשהו לבעלי המניות הנותרים (וספק גדול אם כך) הרי שבוודאי לא ניתן לומר כי היה מימוש של רווח כלשהו".

"..הגידול בשיעור האחזקות של בעלי המניות הנותרים אינו מעיד על גידול כלשהו בערך הכלכלי של המניות בידם, שהרי במקביל לכך פחתו עודפי החברה שמהם שולמה התמורה לבעל המניות המוכר".

 

על כן, נפסק כי מיסוי פעולת הרכישה העצמית במישור בעלי המניות הנותרים, מנוגדת לעקרון המימוש ולרציונל העומד מאחוריו, לאור בחינת היסודות הבאים:

  • חוסר ודאות לקיומה של "התעשרות" –הערך הכלכלי של הגידול באחזקות, ככל וישנו, עשוי לבוא לידי ביטוי בעתיד, בתנאים ובמצבים מסוימים אשר לגביהם אין וודאות במועד הרכישה עצמית.
  • לא ניתן לכמת שוויה של "התעשרות" לכאורית – לא ניתן לומר כי התמורה לבעל המניות המוכר שווה ל"התעשרות" הלכאורית של בעלי המניות הנותרים.
  • ברכישה העצמית אין מפגש עם כסף – קיים ספק אם כתוצאה מהגדלת שיעור אחזקתם של בעלי המניות הנותרים ישנו יתרון כלכלי.

הואיל וכך, נפסק כי לא יחול אירוע מס רעיוני בידי בעלי המניות הנותרים בגין הרכישה העצמית:

"במצב דברים זה, בהעדר הוראה מפורשת בחוק, וכאשר לא מתקיימים כלל החריגים המצדיקים יצירת אירע מס רעיוני- אין אלא לקבוע כי לא נוצר אירוע מס במישור בעלי המניות הנותרים"

יש לציין כי בית המשפט שב ואומר כי הוא אינו מחויב בפרשנות המצויה בחוזרי רשות המיסים. בית המשפט מציין כי הוא נדרש לבחון את מהותה הכלכלית האמיתית של עסקה על פי הדין, באופן ענייני ואובייקטיבי בזו הלשון:

"לנגד עיניו של בית המשפט לא עומד דבר זולת הדין, ומלאכת הפרשנות היא מלאכתו שלו ולא של הרשות המנהלית".

 

במסגרת פס"ד זה נידונו מספר סוגיות נוספות, בין היתר, בנושא ניכוי הוצאות מימון בגין הלוואה שנטלה החברה לשם רכישת המניות וניכוי הוצאות שכר של חלק מבעלי המניות שלא נידונו על ידינו במסגרת מבזק מס זה.

אנו מניחים כי רשות המיסים תבחר להגיש ערעור לבית המשפט העליון בקשר לסוגית הרכישה העצמית  ולפיכך בטרם קבלת החלטה בדבר שינוי מבנה הכולל רכישה עצמית של מניות אנו ממליצים להתייעץ ולבחון את היתרונות והחלופות ביחס לאלטרנטיבות אחרות.

במאמר מוסגר נציין, כי מלבד היבטי המס ברכישה עצמית, קיימת חשיבות לבחינת משמעות הרכישה העצמית מבחינת דיני החברות לאור מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון, ובאם מדובר בחלוקה אסורה המהווה הפחתת הון, הרי שנדרש גם אישור של בית משפט למהלך כאמור.

 

לפרטים ניתן לפנות למחלקת מיסים במשרדנו,

עו"ד אורן בירן בטלפון: 03-6074514 ובדוא"ל: oren@gkh-law.com


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

התמחויות קשורות