Publications

Banking, Insurance and Finances Update | April 2016

April 2016

Knesset approves in Second and third readings the bill regarding enforcing a cap on seniors in financial corporation (Hebrew):

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע”ו-2016

  • ביום 28 במרץ 2016, אושרה הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע”ו-2016, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת (להלן: “החוק”). החוק עבר שינויים משמעותיים ביחס להצעת החוק הממשלתית המקורית, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת ביום 28 ביולי 2014. החוק טרם פורסם ברשומות, אולם צפוי להתפרסם בקרוב.
  • החוק חל על “תאגידים פיננסיים” הכוללים “גופים פיננסיים”, עליהם נמנים תאגידים בנקאיים, מבטחים, חברות מנהלות של קופות גמל, מנהלי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, מנפיק מוצר מדדים (תעודות סל) ומנהלי תיקים. כמו כן, בהגדרת “תאגיד פיננסי” נכלל גם “תאגיד שליטה”, ככל שהתאגיד שולט בגוף הפיננסי, מחזיק 30% מאמצעי השליטה בו ויותר ממחצית מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה בגופים פיננסיים בהם הוא שולט. 
  • החוק מחיל מנגנון לאישורים תאגידיים מיוחדים, בקשר להתקשרות למתן תגמול לנושא משרה בכירה או עובד בתאגיד פיננסי, שההוצאה החזויה בשלו עולה על 2.5 מיליון ש”ח בשנה.
  • החוק מטיל מגבלה קשיחה לפיה התקשרות כאמור לא תאושר, אלא אם מתקיים תנאי לפיו היחס בין ההוצאה החזויה בשל התגמול כאמור לעיל לבין ההוצאה בשל התגמול הנמוך ביותר ששולם לעובד בתאגיד, לרבות עובדי קבלן, קטן מ-35 (להלן: “מגבלת היחס מול העובד”).
  • כמו כן, לפי החוק עלות השכר שנשא בה תאגיד פיננסי בעד נושא משרה בכירה או עובד, מעבר לתקרה לתשלום של 2.5 מיליון ש”ח בשנה, לא תותר בניכוי ההכנסה החייבת במס של התאגיד הפיננסי.
  • החוק יחול על התקשרויות מיום פרסום החוק ואילך. לגבי התקשרויות כאמור לעיל שאושרו לפני יום פרסום החוק, יחולו הוראות החוק החל מתום 6 חודשים מיום הפרסום, והן תהיינה טעונות אישור עד לאותו מועד. כמו כן, נקבעו הסדרים נוספים לגבי תחולת הוראות החוק הנוגעות לניכוי במס.

1. כללי

1.1. ביום 28 במרץ 2016, אושרה הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע”ו-2016, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת (להלן: “החוק“). החוק טרם פורסם ברשומות, אולם צפוי להתפרסם בקרוב.

1.2. הגדרת “תאגיד פיננסי” בחוק כוללת את הגופים הבאים:

1.2.1. “גוף פיננסי”, הכולל, בין השאר: תאגיד בנקאי, חברת ביטוח, מנהל קרנות נאמנות, חברה מנהלת של קופות גמל, מנהל תיקים וחברה להנפקת מוצרי מדדים. שר האוצר הוסמך, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע גופים אחרים המספקים שירותים פיננסיים.

1.2.2. “תאגיד שליטה” של גוף פיננסי שמתקיימים בו כל אלה: (1) שולט בגוף הפיננסי; (2) מחזיק 30% או יותר מאמצעי השליטה בגוף פיננסי; ו-(3) יותר ממחצית מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה בגופים פיננסים שהוא שולט בהם.

2. מנגנון תאגידי לאישור התקשרות למתן תגמול העולה על 2.5 מיליון ש”ח בשנה ומגבלת היחס מול העובד

2.1. החוק קובע מנגנון תאגידי לאישור התקשרות למתן תגמול לנושא משרה בכירה[1] או עובד בתאגיד פיננסי העולה על 2.5 מיליון ש”ח בשנה.

2.2. לעניין התקרה המחייבת במנגנון האישורים התאגידיים כאמור, החוק חל על תגמול “שההוצאה החזויה בשלו, כפי שחושבה למועד האישור בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, צפויה לעלות על שני מיליון וחצי שקלים חדשים בשנה”[2].

2.3. תגמול מוגדר בחוק כ”לרבות התחייבות למתן תגמול, בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות סכום כסף וכל דבר שהוא שווה כסף, שכר[3], מענק, דמי ניהול, דמי ייעוץ דמי שכירות, עמלה, תשלום מבוסס מניות, תגמול פרישה שאינו תשלום פנסיוני ושאינו פיצויי פיטורין על פי דין, טובת הנאה וכל הטבה אחרת, והכל למעט דיבידנד”. הגדרה זו מבוססת על תקנה 21 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש”ל-1970, שעניינה חובות גילוי אודות תגמול לבעלי עניין ונושאי משרה בכירה. עם זאת, מהגדרת תגמול בחוק הוחרגו תשלום “ריבית” וכן תשלום פיצויי פיטורין לפי דין.

2.4. החוק קובע שחישוב התגמול המצריך אישור כאמור, יכלול את סך התגמולים המשולמים לנושא המשרה או העובד בקשר לכהונתו או העסקתו, הן בתאגיד הפיננסי והן בתאגידים הקשורים לתאגיד הפיננסי כהגדרתם בחוק.

2.5. התקשרות כאמור בסעיף 2.2 לעיל בתאגיד פיננסי שהוא חברה ציבורית, חייבת על פי החוק אישור של ועדת התגמול, הדירקטוריון (ברוב של הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים) והאסיפה הכללית ברוב מיוחד מקרב הציבור הנדרש לשם אישור מדיניות תגמול.

2.6. בתאגיד פיננסי שאינו חברה ציבורית, התקשרות כאמור חייבת על פי החוק אישור של ועדת התגמול והדירקטוריון (ברוב של הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים)[4].

2.7. לנוסח החוק הוספה מגבלה נוספת, שלא נכללה בהצעת החוק הממשלתית המקורית, לפיה אין די בקבלת אישורים תאגידיים להתקשרות כאמור, שכן התקשרות למתן תגמול בתאגיד פיננסי אשר ההוצאה החזויה בשלו צפויה לעלות על 2.5 מיליון ש”ח, לא תאושר אלא אם היחס שבין ההוצאה החזויה, לפי עלות משרה מלאה, בשל התגמול לבין ההוצאה בשל התגמול הנמוך ביותר, לפי עלות משרה מלאה, ששילם התאגיד הפיננסי לעובד התאגיד, במישרין או בעקיפין, בשנה שקדמה למועד ההתקשרות, קטן מ-35 (להלן: “מגבלת היחס מול העובד”).

לעניין זה, נקבע בחוק כי עובד הוא גם עובד של קבלן כוח אדם, שהתאגיד הפיננסי הוא מעסיקו בפועל, ועובד של קבלן שירות המועסק במתן שירות אצל התאגיד הפיננסי[5].

2.8. עוד קובע החוק, כי התקשרות בנוגע לתגמול אשר לא תאושר בהתאם להוראות החוק, לא תהא תקפה הן כלפי התאגיד הפיננסי והן כלפי נושא המשרה הבכירה או העובד, וזאת בהתאם להוראות סעיף 280 לחוק החברות.

2.9. הוראות החוק יחולו על התקשרות למתן תגמול לנושא משרה בכירה או עובד בתאגיד פיננסי שתאושר מיום פרסום החוק ואילך.

יחד עם זאת, לגבי התקשרות כאמור שאושרה לפני יום פרסום החוק, יחולו הוראות החוק החל מתום 6 חודשים מיום פרסום החוק והיא תהא טעונה אישור לפי החוק עד לאותו מועד.

3. מגבלה על ניכויים למס בשל עלות שכר מעל ה”רף המותאם”

3.1. הוראה נוספת בחוק קובעת כי, לא תהיה מותרת בניכוי הוצאה בשל עלות שכר שנשא בה תאגיד פיננסי, במישרין או בעקיפין, בשנת המס, בעד נושא משרה בכירה או עובד העולה על ה”תקרה לתשלום” (להלן: “ההוצאה העודפת“). יצוין, כי ההגדרות בפרק זה של החוק, המהוות תיקונים עקיפים לפקודת מס הכנסה לעניין הניכוי במס, קובעות הגדרות שונות ביחס לשכר, מאשר החלק הראשון של החוק. על כן, יכול להיות שוני בין חישוב הסכומים לעניין האישורים התאגידיים ומגבלת היחס מול העובד לבין החישובים לצרכי מס.

3.2. ה”תקרה לתשלום” מוגדרת בחוק כ”שני מיליון וחצי ש”ח לשנה… בניכוי הוצאה בשל הענקת מניות או זכות לקבלת מניות[6], ובניכוי עודף עלות השכר”[7]. “עודף עלות השכר” מוגדר כ”פער שבין עלות שכר לשני מיליון וחצי ש”ח, ובלבד שעלות השכר עולה על שני מיליון וחצי ש”ח”.

למעשה, “התקרה לתשלום” הינה רף מותאם, כאשר הוצאה מעבר לתקרה זו תפחית בהתאמה את התקרה לתשלום/הרף המותאם.

3.3. חישוב עלות השכר יכלול את עלות השכר הכוללת בה נשאו הן התאגיד הפיננסי והן תאגידים הקשורים לתאגיד הפיננסי בעד אותו נושא משרה בכירה או עובד. הוצאה עודפת תיוחס לתאגיד הפיננסי ולתאגידים הקשורים לו באופן יחסי. החוק כולל גם הוראות לגבי אופן חישוב הוצאות בשל מענקי פרישה, כהגדרת המונח בחוק.

3.4. החוק כולל הוראות בדבר חובות דיווח לרשות המיסים על כל עובד או נושא משרה בכירה, אשר עלות השכר המשולמת לו על ידי התאגיד הפיננסי ותאגידים הקשורים לו, עולה על התקרה לתשלום.

3.5. הוראות החוק בכל הנוגע לניכוי במס, יחולו על עלות שכר שנשא בה תאגיד פיננסי מהמועדים המפורטים להלן, לפי העניין:

3.5.1. לעניין התקשרות שאושרה לפני יום הפרסום – שישה חודשים מיום הפרסום, והתקרה לתשלום, תחושב באופן יחסי למספר חודשי העבודה של נושא המשרה הבכירה או עובד התאגיד הפיננסי.

3.5.2. לעניין התקשרות שאושרה אחרי יום הפרסום – יום 1 בינואר 2017.

_______________

[1] כהגדרתו בסעיף 37(ד) לחוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968.

[2] סכום התקשרות בסך של 2.5 מיליון ש”ח יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.

[3] “שכר” – לרבות תנאים נלווים לשכר, ובכלל זה החזקת רכב, טלפון, תנאים סוציאליים, הפרשות בשל סיום יחסי עובד-מעביד, וכל הכנסה שנזקפה לשכר בשל מרכיב שהוענק לעובד.

[4] בהיעדר ועדת תגמול, יאושר התגמול בוועדת הביקורת, אם קיימת; באם לא קיימת חובה למנות דירקטורים חיצוניים או דירקטורים בלתי תלויים, יאושר התגמול בדירקטוריון התאגיד הפיננסי ברוב רגיל.

[5] “קבלן כוח אדם”, “קבלן שירות”, “מעסיק בפועל” – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1996.

[6] “הוצאה בשל הענקת מניות או זכות לקבלת מניות” – סך ההוצאה השנתית שיש לרשום בדוחות הכספיים בשל הענקה של מניות או זכות לקבלת מניות, לנושא משרה או לעובד, והכל בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.

[7] התקרה לתשלום תהיה צמודה למדד המחירים לצרכן בהתאם לקבוע בסעיף 120ב לפקודת מס הכנסה.

לפרטים נוספים לגבי החוק וחוזר לקוחות זה הנכם מוזמנים לפנות בטלפון 03-6074510 או במייל לעו”ד עופר חנוך, ראש מחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים (ofer@gkh-law.com) או לעו”ד רועי רייס, שותף במחלקה (royr@gkh-law.com).

משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה כ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.