פרסומים

מבזק בנקאות, ביטוח ופיננסיים | יולי 2017

תזכיר חוק שירותי תשלום, התשע"ז-2017

1. כללי

1.1. במארס 2014 הוקמה ועדה בין-משרדית במטרה להסדיר את תחום אמצעי התשלום המתקדמים באופן שיעודד את הציבור בישראל להרחיב את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, במטרה להילחם בכלכלה השחורה ולהגביר את התחרותיות, היעילות והבטיחות של מערך התשלומים בישראל. במארס 2016 הוקמה ועדת משנה, בראשות בנק ישראל ובהשתתפות משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים.

1.2. וועדת המשנה גיבשה שני תזכירי חוק משלימים – האחד עוסק בהיבטי הרישוי והפיקוח והשני בהוראות המהותיות וההגנות הצרכניות בתחום שירותי התשלום. תזכיר חוק שירותי תשלום, התשע"ז-2017 (להלן: "תזכיר החוק") עוסק בהוראות המהותיות וההגנות הצרכניות, והוא מציע להחליף את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב") לחוק מקיף התואם את ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום. כמו כן, תזכיר החוק מתבסס גם על האסדרה האירופאית בהתאם לעקרונות שנקבעו ב-(PSD Payment Service Directive).

1.3. תזכיר החוק מבקש להסדיר שתי מערכות חוזיות עיקריות: (1) מערכת אחת היא בין נותן שירות תשלום (מנפיק אמצעי תשלום או מנהל חשבון תשלום) לבין המשלם; (2) מערכת שניה היא בין נותן שירות תשלום (סולק או מנהל חשבון תשלום) לבין המוטב (מקבל התשלום). עיקרי תזכיר החוק הם כדלקמן:

2. שירותי תשלום

2.1. תזכיר החוק מגדיר כי החוק יחול על שירותי התשלום הבאים: (1) ניהול חשבון תשלום, (2) הנפקה של אמצעי תשלום, (3) סליקה של עסקת תשלום ו-(4) כל שירות נוסף שקבע השר, בהסכמה עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל בצו.

2.2. "אמצעי תשלום" מוגדר כחפץ או תהליך מוסכם בין נותן שירותי תשלום לבין המשלם שנועד לשם ביצוע עסקת תשלום. "עסקת תשלום", מוגדרת כהפקדת כסף לחשבון תשלום, משיכתו מחשבון תשלום או העברתו מחשבון תשלום או לחשבון תשלום.

3. חוזה בין נותן שירות תשלום למשלם לבין משלם

3.1. מוצע לקבוע הוראות בדבר כריתת חוזה שירותי תשלום, קיומו וסיומו. הוראות הסימן מבקשות לקבוע את התנאים לכריתת החוזה, המועד בו חיובי הצדדים נכנסים לתוקף, הוראות לעניין סיום החוזה והוראות לעניין הפרדה צורנית בחוזה התקשרות בין שירותי תשלום לשירותים אחרים הניתנים על ידי נותן שירותי תשלום, שאינם חלק משירותי התשלום.

3.2. מבחינת התנאים לכריתת החוזה, על נותן שירות התשלום לזהות את המשלם באופן שייקבע, לתת למשלם הזדמנות סבירה לעיין בחוזה בכתב לפני כריתתו וכן לקבל הסכמתו לכריתת החוזה במפורש ולתעדה. מיד לאחר כריתת החוזה, נותן שירותי התשלום ימסור למשלם עותק מהחוזה וכן עותק מתיעוד הסכמתו.

3.3. כמו כן, מוצע לקבוע איסור הטעיה על ידי נותן שירות תשלום, וכן להטיל עליו חובות גילוי בכל עניין מהותי הנוגע לשירות הניתן על ידו. עניינים מהותיים בעסקה הינם, בין היתר, זהות נותן שירותי התשלום, המהות והטיב של השירות, מועדים הנוגעים למתן השירות וכדומה.

4. אחריות לשימוש לרעה

מוצע להסדיר את אחריות נותן שירותי תשלום לשימוש לרעה שנעשה באמצעי תשלום והסרת אחריות הלקוח לאחר מסירת הודעה לנותן שירותי תשלום. ההסדר המוצע מאמץ את העקרונות העיקריים הקיימים היום בחוק כרטיסי חיוב, בתוספת שינויים שונים. אחד השינויים העיקריים המוצעים בתזכיר הינו ויתור על חתימת הלקוח כרכיב בלעדי בהסדר האחריות, והחלפתו בגורם אימות חזק.[¹]

5. הפסקת הוראת תשלום

מוצע להסדיר הוראות לעניין הפסקת הוראת תשלום באמצעי התשלום. הסעיפים המוצעים מבוססים על ההסדרה הקיימת בחוק כרטיסי חיוב, ומשמרים את ההגנה הקיימת כבר היום ללקוח, המאפשרת לו להפסיק הוראת תשלום עתידית במצבים של אי הספקה או ביטול עסקה וכן בשל חדלות פירעון.

6. הרשאות לחיוב חשבון או אמצעי תשלום

6.1. מוצע לקבוע פרק העוסק בהרשאות לחיוב חשבון או אמצעי תשלום, בחריגה מהרשאה כאמור ובביטול או שינוי הרשאה או הוראת תשלום על ידי לקוח. הפרק המוצע מבוסס על הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 439, העוסקת בהרשאות לחיוב חשבון ועל הוראת ס' 10ב לחוק כרטיסי חיוב.

6.2. מוצע לקבוע כי נותן שירותי תשלום יאפשר למשלם להגיש בקשה להקמת הרשאה לחיוב חשבון תשלום או אמצעי תשלום. בקשת הרשאה תעמוד בתנאים הבאים: (1) המוטב או נותן שירותי התשלום זיהה את המשלם וקיבל את הסכמתו המפורשת; (2) הוקמה הבקשה באמצעות מוטב, יקבל נותן שירותי התשלום תיעוד של הסכמת המשלם והליך הזיהוי; (3) הבקשה תאפשר למשלם להגביל את תקרת סכום החיוב ולקבוע את מועד פקיעת תוקף ההרשאה; (4) נותן שירות תשלום למשלם יידע את המשלם על זכותו להודיע על ביטול חיוב או ביטול הרשאה, ועל הדרך לבטלם.

7. קיום החוזה

מוצע לקבוע הוראות לעניין האפשרות של הלקוח לקבוע סכום מירבי לעסקת תשלום באמצעי תשלום, וכן הוראות לעניין חסימת אמצעי תשלום ולעניין סירוב לביצוע הוראת תשלום.

8. הוראות לגבי חוזה שבין נותן שירות תשלום למוטב

מוצע להחיל בשינויים, את ההוראות הרלוונטיות לעיל, העוסקות ביחסים החוזיים שבין נותן שירות תשלום למשלם לבין המשלם, על היחסים החוזיים שבין נותן שירות תשלום למוטב לבין המוטב. כמו כן, הפרק מציע לקבוע הוראות נוספות הנוגעות ליחסים אלו באופן מסוים, למשל, איסור מניעת גביית תשלום או מתן הנחה.

9. ביצוע הוראות תשלום

מוצע להסדיר את הנושא של ביצוע הוראות תשלום, בין היתר את לוחות זמנים בביצוע הוראות תשלום: מועד קבלת הוראת התשלום, מועד חיוב חשבונו של המשלם, המועד לביצוע העברת התשלום בחשבון תשלום והוראות לעניין חישוב ימי הערך.

10. הוראות כלליות

10.1. מוצע לקבוע הוראות כלליות הנוגעות לביצוע הוראות תשלום, ביניהן: הוראות לעניין אופן ניכוי העמלה עבור שירות התשלום (איסור דיספוזיטיבי לניכוי עמלה); הוראות הנוגעות לזיהוי המוטב, ולאחריות נותן שירות התשלום בגין ביצוע שגוי של הוראת התשלום מקום שסופק קוד זיהוי ייחודי שגוי; הסדר אחריות של נותני שירות התשלום בגין ביצוע העברות תשלום.

10.2. בנוסף להסדר חלוקת האחריות מוצע לקבוע כי כל נותן שירות תשלום יהיה חייב לפצות או לשפות את לקוחו בין חיוב או הוצאה אשר הוציא בשל פגם בביצוע הוראת התשלום או העברתה, לצד זכות חזרה שקיימת לנותני שירותי התשלום בינם לבין עצמם. סעיף זה מבטיח שכל לקוח יכול לפנות לנותן שירות התשלום שלו, עמו התקשר ואותו הוא מכיר.

11. התזכיר קובע פרק עונשין, בדומה לעבירות הקיימות היום בחוק כרטיסי חיוב, ופרק של עיצום כספי, אשר יוטל על כל גוף מפוקח, על ידי הרשות המפקחת עליו.

12. התזכיר מציע לבטל את חוק כרטיסי חיוב, וכן לקבוע כי תחולת החוק תחול שנה מיום פרסומו. לפי התזכיר, הוראות החוק לא יחולו על אלה: (1) עסקאות תשלום מבוססות נייר, לרבות מזומן, למעט לגבי מזומן שהופקד לחשבון תשלום או שנמשך מחשבון תשלום; (2) העברות מחשבון תשלום או לחשבון תשלום לצורך קבלת שירות פיננסי שאינו שירות תשלום, הניתן על ידי אותו נותן שירותי תשלום ולאותו לקוח.[²]

_________

[¹] לפי תזכיר החוק, "גורם אימות"- מזהה ייעודי של לקוח, המתאים לאמצעי תשלום מסוים, אשר יש להציג לשם ביצוע כל הוראת תשלום מסוימת באמצעי התשלום, שהוקצה על ידי נותן שירותי תשלום בהתאם לתקנות שייקבעו על ידי השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים; "גורם אימות חזק" – גורם אימות כפי שייקבע על ידי השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים.

[²] מוסבר בתזכיר החוק כי רצו להבטיח שהוראות החוק לא יחולו על העברה של כסף מחשבון התשלום למוצרים אחרים שהגוף הפיננסי נותן, לאותו לקוח, כמו העברה של כסף מהעו"ש לפיקדון.

*    *    *

 לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות בטלפון 03-6074510 או בדוא"ל לעו"ד עופר חנוך, ראש מחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים (ofer@gkh-law.com).


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה כ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

יולי 2017

עופר חנוך

טלפון +972-3-6074511
אימייל

Download vCard