פרסומים

מבזק דיני עבודה | חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – תיקון מספר 6 – חובות דיווח

מאי 2022

ברצוננו להביא לידיעתכם אודות חובת דיווח לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד שתיכנס לתוקף ביום 1.6.2022 ותחול על מלוא המעסיקים שמעסיקים 518 עובדים ומעלה, וכן מעסיקים נוספים שחלה עליהם חובת דיווח כמפורט להלן.

א.      חוק שכר שווה רקע כללי

א.1. מטרת החוק

    • המחוקק בישראל הכיר בכך שנשים מופלות בשוק העבודה, ביחס לגברים, בין היתר בכל הקשור לשכר ותנאים.
    • תכליתו של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996, היא לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין גברים ונשים בשכר או בכל גמול אחר הקשור לעבודה. לצורך כל קובע החוק כי עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה זכאים לשכר שווה אך גם לשוויון בכל גמול אחר אותו הם מקבלים (למשל תוספת ביגוד, תוספת רכב, תנאים נלווים החזרי הוצאות וכיו"ב).
    • החוק מכוון לייצר שינוי משמעותי ברמת המאקרו ולא רק שינוי נקודתי ביחס לעובדים ספציפיים, ולסייע לעובדים או עובדות להתגבר על הקושי המובנה בהבאת ראיות להוכחת תביעתם.

א.2. הזכות לשכר שווה

    • הזכות לשכר שווה היא בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה (כלומר עבודה שהחלק העיקרי של התפקיד שווה) או עבודה שוות ערך .
    • המחוקק הגדיר עבודות שוות ערך כעבודות שוות משקל מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים מהעובד או מהעובדת לבצע, וכן שוות מבחינת התנאים הסביבתיים בהם הן מבוצעות.
    • חריג לזכות לשכר שווה הוא הפרש המתחייב מאופייה או מהותה של העבודה – תפוקה, השכלה, איכות העבודה ובלבד שאין בקריטריונים האלו משום הפליה.
    • נציין כי בפסיקה נקבע בעבר במספר פסקי דין כי העובדה שהעובדת לא דרשה שכר גבוה יותר ולכן שכרה נמוך משכרו של עובד גבר בתפקיד מקביל לה, אינו מהווה פטור למעסיק מתשלום שכר שווה בהתאם לחוק.
    • באשר להגדרת המונח "שכר", המחוקק קבע שמדובר בכל גמול, תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תגמול הוני או כל תגמול אחר, בכסף או שווה כסף גם אם אינו מוגדר שכר עבודה.

א.3. סעיף 7 לחוק – חובת מסירת פרטים שחלה בטרם התיקון

    • כדי לאפשר לעובדים ולעובדות לממש את זכויותיהם לפי החוק, סעיף 7 לחוק קובע חובה על כל מעסיק למסור לעובד או עובדת, לפי דרישה, מידע ביחס לרמות השכר של עובדיו וזאת תוך עמידה בכללי הגנת הפרטיות.

א.4. זכות תביעה לפי החוק

    • עובדת שהופלתה לרעה רשאית להגיש תביעה הן לתשלום ההפרשים והן לפיצוי לנזק לא ממוני.
    • תקופת ההתיישנות לתביעות על פי החוק היא 5 שנים.

ב.      חוק שכר שווה תיקון 6

ב.1. מטרת התיקון

    • מטרת תיקון מס' 6 לחוק היא לתת כלי נוסף לעובדות לצורך מימוש הזכות לשכר שווה, וכן כלי בידי המעסיקים לוודא כי הם עומדים בדרישות החוק לשכר שווה.
    • החוק מטיל על מעסיקים מסויימים (כמפורט להלן), חובה לאסוף נתונים על פערים בשכר בין גברים לנשים המועסקים אצלם ולהביא נתונים אלו לידיעת עובדיהם כמו גם לידיעת הציבור.
    • נתונים אלו יפורסמו, בדרך של הפקת דיווח שנתי בו יפורטו בין היתר השכר הממוצע של עובדים ועובדות של המעסיק, פערי השכר הממוצע הקיימים בין גברים לנשים במקום העבודה, שיעור העובדים ושיעור העובדות המועסקות אצל המעסיק ששכרן נמוך מהשכר הממוצע אצלו.

ב.2. תחולת חובת הדיווח

על פי התיקון, אלו המעסיקים שחייבים בדיווח:

    • מעסיקים גדולים (הן חברות פרטיות והן ציבוריות המעסיקות מעל 518 עובדים)
    • מעסיק שחלה עליו חובת דיווח מכוח סעיף 33 לחוק יסודות התקציב.
    • מעסיק שחלה עליו חובת דיווח מכוח סעיף 36(ב) לחוק העמותות.
    • מעסיק שחלה עליו חובת דיווח מכוח סעיף 21 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים).
    • מעסיק שחלה עליו חובת דיווח מכוח סעיף 11(5) לכללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים).

ב.3. הדוחות שעל מעסיק להפיק

    • החוק דורש מכל מעסיק להפיק שני דוחות – דוח פנימי ודוח פומבי.
    • הדוחות צריכים לכלול מידע בדבר כל עובדות ועובדי המעסיק לרבות עובדים במשרה מלאה, עובדים במשרה חלקית, עובדים בחל"ת ועובדים שעבדו רק בחלק מהשנה.
    • בנוסף, על המעסיק לתת לכל עובד מידע בדבר הקבוצה שאליה הוא משתייך. מדובר בחובה אקטיבית של המעסיק למסור דוח אישי לכל עובד (ללא צורך בפנייה או דרישה מצד העובד).
    • על הדוח הפנימי להיות מפורט כנדרש בחוק כך שיהווה את הבסיס לדוח הפומבי ולמידע שניתן לעובדים. רמת הפירוט הנדרשת בכל אחד מהדיווחים שונה, וזאת מטעמים של שמירה על פרטיות העובדים והעובדות.
    • דוגמאות לטפסים שפורסמו על ידי נציבות שוויון בתעסוקה של משרד העבודה, ניתן למצוא בלינק זה.

ב.4. אופן הדיווח, איסוף והצגת הנתונים

    • המידע הנכלל בדוחות יתייחס לשנה הקאלנדרית הקודמת למועד הדיווח אשר צריך להיעשות עד ה-1 ליוני לכל שנה. כלומר, ב-1.6.2022 יש להפיק דוחות על שנת 2021.
    • דרישת החוק היא שהדוח יציג את נתוני העובדים והעובדות לפי פילוחם לקבוצות, אולם החוק השאיר למעסיק שיקול דעת רחב כיצד לבצע את הפילוח, מתוך הבנה שלא ניתן לקבוע חלוקה קשיחה שתתאים לכל המעסיקים. לכן ההגדרה היא רחבה ומתייחסת לחלוקת עובדים במקום העבודה לקבוצות לפי סוגי עובדים, היררכיה, משרות או דירוגים, לפי אופי וסוג מקום העבודה ובלבד שהפילוח ייתן תמונה לגבי כלל העובדים אצל המעסיק.
    • הדוח לעובד צריך לשקף לעובד תמונה ברורה של המיקום שלו ביחס לקבוצת הפילוח בה הוא נמצא.

ב.5. למי מציגים את הדוחות ואיפה מפרסמים אותם

    • כפי שציינו לעיל יש חובה להפיק שני דוחות (פנימי ופומבי) וכן לתת דיווח פרטני ויזום לכל עובד וזאת תוך שמירה מירבית על פרטיות.
    • דוח פנימי אינו חייב בפרסום אך על המעסיק להפיק דוח כזה מדי שנה.
    • הדוח הפומבי נגזר מהנתונים בדוח הפנימי וככל שמדובר בחברה החייבת בדיווח לממונה על השכר, די במסירת דיווח לממונה כדי לענות על דרישת הפרסום.

ג.      סיכום והמלצות

    • התיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד מטיל חובות על המעסיקים הרלוונטיים ומחייב ביצוע פעולות והיערכות לצורך הגשת הדוחות עד למועד שנקבע בחוק החל מיום 1.6.2022.
    • יש לבצע בחינה של קבוצות העובדים הקיימות בחברה והאופנים השונים בהם ניתן לפלח את העובדים והעובדות בחברה על מנת שניתן יהיה להפיק דיווחים התואמים את דרישות החוק תוך שמירה על פרטיות העובדים והימנעות מחשיפת מידע אישי ו/או רגיש.
    • יש לבצע בחינה של רכיבי השכר, תוספות השכר והתגמולים האחרים המשולמים לעובדי ועובדות החברה, על מנת שניתן יהיה לקבוע מה מהם עונה להגדרת שכר ולכן צריך להיכלל בדוח ומה לא.
    • ככל שהמעסיק מעוניין לתת נתונים נוספים או הסברים במסגרת הדוח הפומבי או הנתונים לעובד, אשר לשיטתו מבהירים פערים (ככל שישנם) יש לקבל החלטה לגבי הנתונים וההסברים ולהיערך מראש ביחס לאופן שבו הנתונים או ההסברים יוצגו.
    • אנו ממליצים לפנות אלינו בהקדם על מנת לסיים עם ההיערכות, איסוף הנתונים והפקת הדוחות לפני המועד שנקבע בחוק (1.6.2022).

לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות למחלקת דיני עבודה בטלפון: 03-6074800 לעו"ד גיא גרשון במייל: guyge@gkh-law.com או לעו"ד עידן פפר במייל: idanf@gkh-law.com


משרד גרוס ושות' הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-220 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

התמחויות קשורות