פרסומים

מבזק משפט מנהלי ורגולציה | משרד הבטחון מחמיר את הפיקוח על ייצוא בטחוני של מוצרי סייבר

דצמבר 2021

משרד הבטחון מחמיר את הפיקוח על ייצוא בטחוני של מוצרי סייבר

משרד הבטחון – אגף הפיקוח על ייצוא בטחוני ("אפ"י") מגביל את השימוש במוצרי סייבר לחקירה ומניעה של פעולות טרור ופשעים חמורים.

אפ"י מהדק את הפיקוח על יצואני סייבר ומפרסם נוסח מעודכן ל"הצהרת משתמש סופי", עליה נדרש לחתום כל משתמש סופי כתנאי למתן רישיון ליצוא מערכות סייבר איסופי ו/או מערכות מודיעין.

המהלך מצטרף לשורה של פעולות בתחום יצוא מוצרי סייבר המתיר ייצוא לגורמי ממשל בלבד ולמטרות האמורות, כולל פיקוח לפי צו ציוד לחימה המבוסס על הסדר "ואסנאר".

לפי פרסומים בתקשורת, משרד הבטחון אף הגביל את רשימת המדינות אליהן רשאים יצואנים לייצא מוצרי סייבר.

בין מוצרי הסייבר הנפוצים כיום ניתן למצוא טכנולוגיות סייבר התקפי העוסקות במעקב, גישה מרחוק ויכולת איסוף מידע מגוונים, מערכות מחשב ייעודיות לצורך חדירה וביצוע תקיפות סייבר, ועוד.

חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני קובע כי יצואן בטחוני הוא כל מי שעוסק בשיווק ו/או יצוא של ציוד בטחוני, ידע בטחוני או מתן שירות בטחוני. החוק חל על אזרח ישראלי, תושב ישראלי ו/או תאגיד ישראלי העוסקים בפעילות שיווק ו/או יצוא ביטחוני.

ישנם יצואנים שלא מודעים לעובדה שהם נחשבים ליצואנים ביטחוניים. כתוצאה מכך עלולות להיווצר מספר בעיות: ביצוע פעילויות ללא רישיון מתאים;  התנהלות בניגוד לחוק; עיכובים בייצוא ועוד. בנוסף, ישנם יצואנים שהידע אותו הם מבקשים לייצא  פותח בשיתוף פעולה עם גופי הבטחון, ועל כן המידע עשוי להיחשב כידע בטחוני עליו חל החוק.

שיווק/ייצוא של מוצרים ביטחוניים הנמצאים תחת פיקוח, ללא קבלת רישיון, מהווה עבירה על החוק.

חשוב לבדוק אם המוצרים, הידע או השירות אותו מעוניינים לשווק ולייצא, נכללים ברשימות הפיקוח. אם כן, הרי שהיצואן נחשב כיצואן בטחוני, ונדרש ברישום במרשם היצואנים, רישום מוצר ובקבלת רישיון עבור כל פעולת שיווק מול כל גורם זר, בישראל או מחוץ לגבולותיה. זאת, למעט פטור מסוגים של ייצוא ושיווק בטחוני, כהגדרתם בתקנות.

במסגרת רשימת הציוד הבטחוני ניתן למנות ציוד לחימה – בהתאם לרשימת הנשק של הסדר "ואסנאר" (24 קטגוריות לרבות כלי ירייה, טילים, כלי טיס ועוד), ציוד דו-שימושי (אמצעים מתקדמים כגון חיישנים, שבבים, ציוד אלקטרוני וכיו"ב), וציוד טילים. טכנולוגיה דו-שימושית אשר משתמש הקצה שלה הוא אדם פרטי, עשויה לקבל לעתים אישור ממשרד הכלכלה ולא מאפ"י.

עוד יצוין כי הסדר ואסנאר מתעדכן מעת לעת, ועדכונים אלה מתעדכנים, ככלל, גם ברשימת הפיקוח של משרד הבטחון.

במסגרת רשימת הידע הבטחוני נכלל ידע או מידע הדרוש לפיתוח או לייצור ציוד בטחוני או לשימוש בו, כולל תכנון, הרכבה, שיפור, שינוי, אחזקה, הפעלה וכיו"ב. בנוסף, החוק מגדיר כייצוא ידע ביטחוני כל ידע המתייחס לכוחות הביטחון, לשיטות לחימה, אבטחה והדרכות בתחום הביטחון.

במסגרת רשימת השירות הבטחוני נכלל שירות הניתן ע"י אזרח או חברה ישראלים לאדם או גוף זר מחוץ לישראל או בתוך בישראל, ונוגע לציוד ביטחוני כולל תכנון, פיתוח, ייצור, הרכבה, הפעלה וכיו"ב.

לנוסח החוק לחץ כאן.

בנוסף, משרד הבטחון מפקח גם על ייצוא של מוצרי הצפנה, מכוח צו ההצפנה (צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)). על פי הצו, עיסוק בהצפנה – פיתוח, ייצור, שילוב, מכירה, יבוא ויצוא, מחייב קבלת רישיון מאת מנכ"ל משרד הבטחון. מדובר בידע שעשוי לשמש תעשיות מסחריות או פרטיות, אך הוא בעל אופי דו-שימושי ועלול לשמש גם למטרות לחימה או טרור.

לאתר אפ"י לחץ כאן.

לפרטים נוספים בעניין זה הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד ירון הרמן, ראש מחלקת הרגולציה ומשפט מנהלי במשרדנו, בדוא"ל: YaronH@gkh-law.com.
או לעו"ד צביקה גלבוע, בדוא"ל ZviG@gkh-law.com.

משרד גרוס ושות' הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.