פרסומים

עדכון לקוחות | עובד ומעסיק – עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 919 (7.5.23)

מאי 2023

בית הדין הארצי – הקצאת אופציות לעובד יכולה להיחשב ל"תמורה מיוחדת" לגיטימית לתניית אי תחרות

מרצה בכיר באוניברסיטה העברית החתום עם חברת סטארט-אפ על הסכם התקשרות קבלני למתן שירותי ייעוץ של שעתיים בשבוע בתמורה לאופציות בשיעור של 1%, הגיש לבית הדין האזורי בקשה לסעד זמני להשתחרר מתניית אי התחרות למשך שנה ולהתקשר עם חברה מתחרה, אך נדחה על הסף מחוסר סמכות ונימוקים נוספים. בנוסף, בית הדין הארצי דחה על הסף את בקשת רשות הערעור וקבע כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות ביניים אלא בנסיבות יוצאות דופן. בית הדין קבע כי לכאורה הקצאת האופציות יכולה להיות "תמורה מיוחדת" בגין התחייבות לאי תחרות וכי לא מדובר בעובד מוחלש הזקוק להגנות של משפט העבודה. היועץ ידע היטב על מה הוא חותם ומה הוא מקבל בתמורה לתניית אי התחרות. בית הדין האזורי לא דן בבקשה הזמנית לגופה בגלל הספקות המוקדמות בעניין מעמדו של היועץ כעובד או כקבלן המשליכה על סמכות בית הדין. אולם, קבע בית הדין הארצי כי, לכאורה, אילו הייתה נדונה הבקשה לגופה, לא בטוח שהיועץ היה זוכה לסעד של שחרור ממנה. בהתאם לפסיקה, תניית הגבלת עיסוק חוזית יכולה להיות תקפה אם המעסיק יוכיח כי בגין הגבלת העיסוק ניתנה "תמורה מיוחדת" המגינה על אינטרס לגיטימי שלו בכפוף לסבירות ולמידתיות. בית הדין הארצי הדגיש שהוא אינו קובע מסמרות בהליך זמני וכל הסוגיות תדונו לגופן בתביעה העיקרית.

בר"ע (ארצי) 34180-03-23, ד"ר תום הופ – קורה איי אי בע"מ, (פורסם בנבו 23.3.2023) בפני כבוד השופט רועי פוליאק


בית הדין השלום –
השתלת עובד סמוי לביצוע חקירה בבית עסק מהווה פגיעה בפרטיות החוקתית של המעסיק

התובעת, חברה המפעילה בית מטבחיים תבעה 11 פעילים לשמירת זכויות בעלי חיים אשר פרצו לבית העסק, גרמו לנזקים והשתילו עובד סמוי על מנת לבצע חקירה חשאית לטובת פרסום תחקיר. לטענת התובעת, הנתבעים פגעו בפרטיותה וגרמו לה לנזקים ממוניים ובלתי ממוניים.
בית המשפט פסק כי הפעלת העובד הסמוי על-ידי הנתבעים מהווה פגיעה בזכות החוקתית המוגנת לפרטיות המעסיק משום שהעובד חדר לבית העסק, צילם את המתרחש והעביר את החומרים לגורמים שלישיים במשך שמונה חודשים עד פיטוריו עקב תפיסתו מצלם. אולם, בשל חשיבות נושא התחקיר והעניין הציבורי החשוב אותו הוא מעורר, לשמירת זכויות בעלי החיים ועקרון זכות הציבור לדעת, על הפעולות החשאיות של הנתבעים חלה בנסיבות המקרה ההגנה הטובה המנויה בחוק הגנת הפרטיות. הגנה טובה מקנה לפוגע בפרטיות הגנה מתביעה ככל שהוא פועל מתוך חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית. כמו כן, עומדת לנתבעים הגנה נוספת מכוח חוק צער בעלי חיים משנת 1944 האוסר על התעללות בבעלי חיים ועינויים. יחד עם זאת, בית הדין חייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצויי בסך 34,763 ש"ח בשל הנזק הממוני הישיר שגרמו לתובעת בפריצתם לבית העסק, אך דחה את תביעת החברה לפיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש, כיוון שבעקרון תאגיד אינו סובל מעוגמת נפש.
ת"א (עכו) 51396-11-17 ש.ח. שינוע בע"מ – ניר קלוש, (פורסם בנבו 13.4.2023), בפני כב' השופטת בדריה חסן-חסניין

לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.court.gov.il 

מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.

בכל שאלה ניתן לפנות ל:

חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com

עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com

אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com

יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yaeldo@gkh-law.com

התמחויות קשורות