פרסומים

עדכון לקוחות | עובד ומעסיק – עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 909 (19.2.23)

פברואר 2023

בית הדין הארצי – התכתבות מעטה במייל בזמן חופשה אינה נחשבת לתקופת עבודה ואינה מזכה בתגמול

עוזרת הוראה במכללה למנהל תבעה שכר שלטענתה לא שולם לה כאשר עבדה תוך כדי שהותה בחו"ל בתקופת ההערכות טרם תחילת שנת הלימודים, וזאת במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המכללה בה הועסקה. מטעם המעסיקה הוגשה בקשת רשות ערעור על אופן ניהול ההליך בטענה שהליך של תובענה ייצוגית אינו מתאים למקרה כיוון שנדרש בירור פרטני ושונה לגבי כל עוזר הוראה.
בית הדין נתן למעסיקה רשות ערעור, קיבל את הערעור וביטל את ההחלטה לניהול ההליך הפרטני כתובענה ייצוגית. בית הדין דחה את ערעור העובדת ופסק כי העובדת אינה זכאית לזכויות עבודה ושכר נוסף בגין התקופה בה שהתה בחו"ל. הוברר כי במהלך רוב שהות העובדת בחו"ל, עבודתה כללה התכתבות דוא"ל בודדת ביום, לזמן קצר, דבר שאינו מעיד על פגיעה ממשית בחופשתה ואינו מהווה תקופת עבודה. בית הדין פסק לחובת העובדת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח.

בר"ע (ארצי) 40771-09-21 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בתל אביב, חברה לתועלת הציבור – דנה שגב (פורסם בנבו 17.5.22), בפני כב' סגן הנשיאה השופט אילן איטח, כב' השופטת חני אופק גנדלר, כב' השופט אילן סופר, נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ, נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון

בית הדין האזורי – לשון הרע במקום העבודה מצדיק איזון מיוחד ולא כל עלבון יוכר כלשון הרע

שוטר שפרש ממשטרת ישראל הגיש תביעה כנגד שוטר שהיה תחת פיקודו, לפיצוי בגובה 320,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע בשל אמירות בנוגע לקבלת טובת הנאה אסורה ולמינוי מקורבים.

בית הדין קבע במישור העקרוני כי חוק איסור לשון הרע משקף "איזון עדין" בין הזכות לשם הטוב לבין הזכות לחופש הביטוי הנגזרות מהערך החוקתי של כבוד האדם. בפסיקה נקבע כי במערכת של יחסי עבודה קיימים ערכים נוספים שיש לקחת בחשבון בעת יישום החוק וההגנות הקבועות בו והנובעים מהיותו של מקום העבודה מעין "משפחה" מורחבת, שחבריה שוהים זה עם זה שעות רבות מדי יום ואמורים להגשים יחד מטרות משותפות. מקום העבודה הוא מקום חי ותוסס, שיש חשיבות להבטיח בו שיח פתוח, ללא חשש או מגבלות, ותוך עידודם של שקיפות, שיתוף וגילוי מרביים. לא לכל עלבון יש להתייחס כאל לשון הרע במובנה המשפטי. אולם, יש להתחשב בחובות תום הלב המוגברות המוטלות על צדדים לחוזה עבודה ובפערי הכוחות הקיימים. בית הדין שוכנע כי האמירות שנאמרו על-ידי הנתבע לא נאמרו בתום לב, אלא על רקע המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים וקבע כי די בראיות שהוצגו כדי להוכיח קיום מצוקה נפשית של התובע, שהייתה קשורה למה שנתפס בעיניו, כמסע רדיפה של הנתבע. בנסיבות התביעה הנוכחית, בית הדין פסק כי התביעה מתקבלת בחלקה בשל אמירות שנאמרו על-ידי הנתבע לגורמים שלא היו מופקדים על התובע או על בירור הטענות כי התובע נהג שלא כשורה בארגון אירועים בחוף הים ללא תמורה וקבע פיצוי בסך 30,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח.

סע"ש (תל אביב-יפו) 49359-06-19, אברהם סיקסיק – שמעון מרדכי הולנדר, (פורסם בנבו 24.11.22) בפני כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי, אב"ד, נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי שטרן, נציגת ציבור (עובדים) גב' שוש ברוך

לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.court.gov.il 

מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.

בכל שאלה ניתן לפנות ל:

חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com

התמחויות קשורות