פרסומים

עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 938

ספטמבר 2023

בית הדין האזורי

כתב ויתור תביעות של עובד שקיבל

תנאי פרישה מיטיבים, קיבל תוקף

עובד עיריית אילת, שעבד כ-36 שנה ושימש כמנהל מחלקת חניה בעירייה עד למועד פרישתו במסגרת תוכנית פרישה מוקדמת לגמלאות, הגיש תביעה לתגמול עבור כונניות וזכויות נוספות. עיריית אילת הגישה תביעה שכנגד להשבת הטבות פרישה עודפות ששולמו לעובד מעבר למתחייב על פי דין.
בית הדין ציין כי הפסיקה הכירה בלגיטימיות הדרישה מעובד לחתום על אישור העדר תביעות, כתנאי לתשלום תנאי פרישה מיטיבים. בעניינו, העובד העלה את דרישתו לתשלום רטרואקטיבי עבור כוננויות, עוד בהיותו עובד העירייה. למרות זאת, החליט במודע לחתום על כתב ויתור ללא כל הסתייגות ומבלי להעלות כל טענה בעניין זה במועד הפרישה, וזאת לצורך קבלת הטבות הפרישה המיוחדות. העובד בחר בקבלת תנאי הפרישה המיטיבים לפי תכנית הפרישה על פני מיצוי דרישתו לתשלום עבור כוננויות. בית הדין קבע כי משכך, יש ליתן תוקף להוראות כתב הוויתור ודין תביעת העובד לתגמול כוננויות להידחות על הסף וגם לגופה. בית הדין דחה את התביעה שכנגד של העירייה מאחר והתביעה שכנגד להשבת הטבות הפרישה ששולמו לתובע היא בלתי מידתית. וזאת, מאחר שבסוף ההתדיינות נדחו כל תביעותיו של העובד ואין כל סכום יתר מעבר למה שהעירייה שילמה לתובע. אך בנסיבות אלה, זכאית העירייה מהעובד להוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.
סע"ש (באר שבע) 53331-11-20 שביט שמחי – עיריית אילת, (פורסם בנבו 3.7.2023) 

 

בפני כבוד השופט עדו בן-צור, נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק חי

 

בית הדין האזורי

בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעה שכנגד

מעסיק על לשון הרע אחרי פטורי עובד

התובעת עובדת בחברת סיעוד, הגישה תביעה בגין פיטוריה. המעסיקה, הגישה תביעה שכנגד ובמסגרתה צירפה שני מכתבים אשר הוצאו על-ידי הנתבעת לשתי חברות סיעוד אחרי פטוריה. במכתבים נטען כי התגלה למעסיקה מתביעה שהגישה נגדה העובדת שהמעסיקה נפלה לכאורה קרבן לתרמית שיטתית, ואשר חברות הסיעוד היו באופן ישיר או עקיף חלק ממנה. כתוצאה מכך, התובעת הגישה תביעה שניה כנגד המעסיקה, בגין עוולה מכוח חוק איסור לשון הרע. המעסיקה הגישה בקשה לסילוקה של התביעה השנייה על הסף בטענת חוסר סמכות.
בית הדין פסק כי יש לו סמכות עניינית לדון בהליך בעילה של לשון הרע, וזאת מכוח חוק בית הדין לעבודה הקובע כי לבית הדין לעבודה תהא סמכות עניינית לדון בתביעת לשון הרע אם התקיימו שלושה מבחנים מצטברים: מבחן זהות הצדדים, מבחן העילה ומבחן הקשר הסיבתי. בית הדין פסק כי שלושת המבחנים מתקיימים בתביעת העובדת. מבחן זהות הצדדים מתקיים, כי הצדדים לתביעה הינם עובדת ומעסיקה. מבחן העילה מתקיים, כי התביעה היא תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע. מבחן הקשר הסיבתי מתקיים, כי נפסק כי לקיומם של יחסי עובד מעביד בין התובעת לנתבעת קיימת רלוונטיות מהותית ביחס לטענות הנתבעת במכתבים נשוא התביעה בהם נטען שהעובדת הפרה את חובותיה כעובדת. לאור כל זאת, בית הדין פסק כי קיימת לו סמכות עניינית לדון בתביעת לשון הרע של העובדת ודחה את בקשת המעסיקה לסילוק תביעת העובדת על הסף.

סע"ש 66122-12-20 ויקטוריה רוזן – טנדר לאבינג קאר בע"מ, (פורסם בנבו 2.6.2023)  

בפני כבוד השופט תומר סילורה. נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר, נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר

 


מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.

 

בכל שאלה ניתן לפנות ל:

חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com

עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com

אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com

יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com

התמחויות קשורות