בית הדין הארצי
החייאת החזקה שמעסיק המשתמש בעובד
שלא באמצעות קבלן מורשה הוא מעסיקו
עובדים זרים ממולדביה שהועסקו במלון וקיבלו את שכרם במזומן מאדם בשם סלבה, התפטרו בטענה שקופחו ותבעו את המלון בגין הפרשי שכר, זכויות סוציאליות ותשלומים נלווים.
בית הדין האזורי קיבל את תביעתם ופסק כי חברת המלון הייתה מעסיקתם ואילו העסקתם באמצעות סלבה לא הייתה לגיטימית ונעשתה ממניעים פסולים. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור חברת המלון בפסק דין רחב יריעה על התפתחויות הפסיקה והחקיקה בנסיבות של העסקה משולשת, ופסק בתמצית כך:
-
שאלת זיהוי המעסיק האוטנטי והלגיטימי החב לעובד את מלוא זכויות המגן במסגרת העסקה משולשת עברה ברבות השנים כמה גלגולים.
-
תחילתה בנקודת מוצא שהמעסיק המשתמש מוחזק כמעסיק אלא אם יוכיח ההפך, כי קיימת בין המשתמש לצד שלישי התקשרות העסקה לגיטימית שלא נוצלה לרעה כדי לקפח את זכויות העובד ולפגוע בתקנת הציבור.
-
תוקפה של חזקה הילכתית מוצדקת זו משנת 1992 נחלש כאשר המחוקק הסדיר את העסקת עובדים ביחסי עבודה משולשים בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם משנת 1996 וחוקים נוספים, לפיהם הקבלן המורשה בהעסקה אוטנטית הוא המעסיק הפורמלי של עובדיו לתקופה של תשעה חודשים.
-
נסיבות מקרה, כמו התביעה הנדונה, בה זכויות עובדי המלון קופחו על-ידי סלבה, שאיננו קבלן מורשה, מצדיקות את החיאת החזקה ההילכתית המקורית שחברת המלון, המשתמשת, היא מעסיקתם.
-
אמנם חברת המלון צירפה מספר קבלנים מורשים לתביעה איתם הציגה הסכמי התקשרות, אך היא לא הצליחה להוכיח את הצלע השלישית – את הקשר הקונקרטי בין הקבלנים המורשים לבין העובדים שתבעו. לכן, חברת המלון נשארה מוחזקת כמעסיקתם וערעורה נדחה.
בפני כבוד השופטת חני אופק גנדלר, כבוד השופט אילן סופר, כבוד השופטת מיכל נעים דינבר, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' דורית פרצ'יק, נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון
בית הדין האזורי
נדחתה טענת הרעה מוחשית עתידית בתנאי
עבודה של מתפטר שטען שדינו כמפוטר
אשר לא הוכיח הרעה אובייקטיבית
מאמן כושר מבוקש וותיק במועדון כושר התבקש בחלוף הקורונה לסיים את תקופת חל"ת ולשוב לעבודה במועדון שחזר לפעילות. המאמן לא התייצב לעבודה וכתב מכתב התפטרות בדין מפוטר בנימוק שארבעה מתאמנים עימו מבין תשעה הודיעו לו שלא יחזרו לאימונים סדירים ומצב זה יוביל לירידה מוחשית בשכרו. המעסיקה השיבה כי רק שני מתאמנים ביטלו את המנוי והיא רואה בו כמתפטר, ללא פיצויי פיטורים.
בית הדין דחה את תביעת העובד ופסק:
-
המסגרת המשפטית לזכאות לפיצויי פיטורים למתפטר בגלל הרעה מוחשית בתנאי עבודה מותנית בשלושה יסודות מצטברים: קיום הרעה המוחשית, קשר סיבתי בין ההרעה המוחשית להתפטרות, ומתן התראה למעסיק קודם ההתפטרות לאפשר לו לתקן את ההרעה.
-
בעניינינו המאמן טוען להרעה מוחשית עתידית בשכרו בגלל אי חידוש המנוי על-ידי ארבעה מהמתאמנים, אבל לא הוכיח הרעה עתידית זאת על פי מדדים אובייקטיבים.
-
גם אם עזבו חלק מהמתאמנים עדיין המאמן הודיע על התפטרות גם מבלי להתריע למועדון מראש, וגם לא הוכיח אובייקטיבית שהמועדון לא היה יכול להרחיב את מעגל המתאמנים להיקף הפעילות והשכר שהיה למאמן לפני החל"ת ולתקן את ההרעה העתידית הנטענת.
התביעה נדחתה והעובד חויב בהוצאות המועדון בסך 7,500 ש"ח.
בפני כבוד השופטת מרב חבקין, נציגת ציבור (עובדים) גב' רחל זיתוני
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com
