פרסומים

מבזק קניין רוחני | יולי 2017

בקרוב תתאפשר הגנה מפני העתקות של עיצובים לא רשומים, לרבות עיצובים גרפיים

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לאחרונה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העיצובים התשע"ה – 2015. החוק המוצע נועד ליצור הסדר מקיף ומאוזן שיחול על עיצובים במדינת ישראל, ויחליף את ההסדר הארכאי הקיים כיום. תכלית החוק המוצע היא להביא למודרניזציה והתאמה של הדין למקובל בעולם בתחום העיצובים (שכונו בחוק הקיים "מדגמים"), לעודד יצירתם של עיצובים חדשים לטובת הציבור, להרחיב את ההגנה לבעלי העיצובים, לקדם את הוודאות בתחום העיצובים בישראל ולעודד פעילות בעלי עסקים בתחום העיצובים, בפרט עסקים קטנים.

החוק המוצע מגדיר עיצוב באופן כללי כמרכיב החזותי של מוצר, לרבות מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו עשוי מוצר. אחד החידושים המשמעותיים שבחוק המוצע הוא כי לאור ההתפתחות הטכנולוגית ניתן יהיה ליהנות מהגנת עיצוב גם על מוצרים בלתי מוחשיים, כגון סימנים גראפיים (אייקונים), אריזות ותצוגות מסך. מדובר בהגנה על מימד חדש שיכול להיות רלוונטי במיוחד לתעשיית ההיי-טק. כך לדוגמא, חברה תוכל לקבל הגנה מכוח החוק המוצע על עיצוב סרגל הכלים (Toolbar) או ה-Dashboard, שהינם חלק מהתוכנה שהחברה ממסחרת, וכן על אייקונים המופיעים בתוכנה או באפליקציה של החברה (הכל בכפוף לעמידה במבחני הכשירות הקבועים בחוק המוצע, שמחייבים, בין היתר, כי העיצוב יהיה "חדש" ו"בעל אופי ייחודי").

כיום, כדי ליהנות מההגנה הניתנת על עיצוב של מוצר מכוח פקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924, קיימת חובה לרשום את העיצוב בפנקס המדגמים. עיצוב שלא נרשם בפנקס המדגמים אינו זכאי להגנה מכוח דיני המדגמים. חובת רישום זו מציבה קשיים שונים בפני בעלי העיצוב, וכך למשל היא אינה ישימה לעסקים המבוססים על "אופנות מתחלפות", כגון קולקציות עונתיות של בגדים, שכן מאחר והליך הרישום הינו ממושך ועלותו אינה מבוטלת, עסקים אלה מוותרים על הליך הרישום, ומותירים את עיצוביהם ללא הגנה.

משכך, במסגרת ההסדר הנכלל בחוק המוצע, נוספה הגנה שלא קיימת כיום בישראל, גם על עיצובים שאינם רשומים. היתרון המובהק שבהסדר חדש זה הוא בהגנה המיידית אשר מוקנית לעיצוב לא רשום, בלא צורך בהליך של רישום הכרוך בהשקעת זמן וכספים. עיצוב לא רשום יזכה להגנה מכוח החוק המוצע, בהתקיים שני תנאים מצטברים: (1) העיצוב חדש ובעל אופי ייחודי; (2) המוצר נושא העיצוב הוצע למכירה או הופץ בציבור לרבות באמצעות האינטרנט, באופן מסחרי בידי בעל העיצוב או מי מטעמו, בישראל, בתוך תקופת זמן המוגדרת בחוק המוצע.

יש לציין כי קיים הבדל מהותי בין היקף ההגנה הניתנת לעיצוב רשום לבין ההגנה הניתנת לעיצוב לא רשום, הזכאי להגנה צרה יותר. בעוד שעיצוב רשום זכאי להגנה מכוח החוק המוצע לתקופה של 25 שנים, עיצוב לא רשום זכאי להגנה לתקופה של 3 שנים בלבד. בנוסף, במקרה בו עוצב עיצוב זהה לעיצוב רשום, בעל העיצוב הרשום לא יידרש להוכיח קיומה של העתקה על מנת להוכיח הפרה של העיצוב הרשום, בעוד שבמקרה בו עוצב עיצוב זהה לעיצוב לא רשום, יהיה צורך להוכיח יסוד של העתקה בכדי לבסס את טענת ההפרה.

יש לשים לב כי על מנת שהצגת העיצוב לצדדים שלישיים לא תיחשב כ"פרסום בציבור" אשר עלולה לשלול את ההגנה הניתנת מכוח החוק המוצע לעיצוב האמור, יש לוודא כי הצדדים השלישיים, לרבות משקיעים פוטנציאליים, יתחייבו במפורש או במשתמע שלא לגלות את העיצוב לאחר. לכן, על חברה המצויה במגעים עם צדדים שלישיים, בטרם השקת המוצר, לוודא כי הסכמי הסודיות שלה מכילים הוראות שמירת סודיות גם בקשר לעיצובים של החברה.

מבחינת הבעלות בעיצוב, נקבעה בחוק המוצע חזקה (הניתנת לסתירה) לפיה מעצב העיצוב הוא בעל הזכויות בעיצוב. אולם, הבעלים של עיצוב שעוצב בידי עובד (לרבות עובד מדינה) לצורך ביצוע תפקידו או תוך שימוש של ממש במשאבי המעסיק, הוא המעסיק, אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד והמעסיק. באם העיצוב עוצב על ידי נותן שירותים, ברירת המחדל היא כי העיצוב שייך למזמין ולא לנותן השירותים. לגישתנו, הסדר זה נכון ומשקף את המציאות, שכן אם המזמין שכר את שירותיו של נותן שירותים מסוים לעצב עבורו עיצוב, ברי כי כוונתו של המזמין הייתה שהזכויות בעיצוב יהיו שייכות לו.

כאמור, החוק המוצע כולל שינויים מבורכים רבים, ובשל ההגנה הניתנת מכוחו גם לעיצובים לא רשומים צפוי כי היקף העיצובים שיזכו להגנה יגדל באופן מהותי. המנגנונים הקבועים בחוק המוצע צפויים לעודד את שוק העיצוב הישראלי, להתאים את הדין בישראל למאה ה-21 ולהעמידו בקו אחד עם המקובל בעולם. עם זאת, מתן ההגנה על עיצובים לא רשומים בחוק המוצע, עשוי ליצור אי וודאות בשוק בשל העדר הידיעה אם עיצוב מסוים שניחשף אליו, למשל באמצעות האינטרנט, הינו חופשי לשימוש או מוגן תחת החוק המוצע. למרות שהחוק המוצע כולל מנגנון אשר מיועד לתמרץ בעלי עיצובים לסמן לצד עיצוביהם שמדובר בעיצוב לא רשום, סביר להניח שבפועל בעלי עיצובים רבים לא יעשו כן, והדבר אף עשוי להגדיל את חוסר הוודאות בעניין זה. יתרה מכך, יתכן ובעלי עיצובים יסמנו עיצובים שאינם זכאים להגנה כמוגנים וכתוצאה מכך צפוי שימנע שימוש בעיצובים שכלל אינם זכאים להגנה.

לבסוף, אנו תקווה שהאכיפה נגד מפרי עיצובים תהא אפקטיבית בזכות הכללת מנגנון הפיצויים בלא הוכחת נזק (הידועים גם כפיצויים סטטוטוריים) וכן סעיפי העונשין שנכללו בחוק המוצע.

*   *   *

לפרטים נוספים בעניין זה הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד אלה טבת, שותפה, ראש מחלקת קניין רוחני, בטלפון 03-6074580 או בדוא"ל ellat@gkh-law.com


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.
יולי 2017

אלה טבת

טלפון +972-3-6074541
אימייל

Download vCard

ניר כץ

טלפון +972-3-6074434
אימייל

Download vCard

אנה ויזנפלד

טלפון +972-3-6074817
אימייל

Download vCard

רועי לאור

טלפון +972-3-6074853
אימייל

Download vCard