Tax Update

Israeli Hi-Tech Founders Debating:

“To be or not to be an Israeli Company”

Top 10 International Tax Issues

Many entrepreneurs need to make a decision where to incorporate their company. Should the company be incorporated as an Israeli company or as a US corporation? The decision where to establish their startup can influence the future growth of the company and may be irreversible. This debate has been repeated recurrently over the years between practitioners, and no specific or final formula exists. The decision is mainly based on the international tax considerations resulting from the corporate structure. William Shakespeare’s question, “To be or not to be?ˮ (spoken by Hamlet), could be rephrased in our context as, “To be or not to be (a parent) Israeli company?ˮ  

In general, the founders of a company may consider, among other things, two alternative structures: an Israeli parent company with a US subsidiary or a US corporation with an Israeli subsidiary.

Below we set out certain tax aspects which need to be reviewed prior to making a decision as to the corporate structure and incorporation of a company.

Corporate Tax Perspectives

Israel Corporate Tax Rates: The tax regime in Israel provides a lot of benefits to Israeli companies. Israeli companies generally are subject to a corporate tax rate of 23% (as of 2018). US Corporate Tax Rates: Under the new “Trump Tax Reform”, the rate of corporate income tax was reduced from 35% to a flat rate of 21% (effective for tax years beginning after December 31, 2017). The Trump Tax Reform also repealed the corporate alternative minimum tax (AMT) imposed under Section 55 of the Internal Revenue Code. In addition to the federal corporate tax rates, state and local taxes which are also imposed on corporations, vary by jurisdiction in the United States, and generally range between 1% and 12% (although certain states do not impose tax on income). It should be noted that under the Trump Tax Reform, domestic US corporations can claim a certain deduction of its foreign-derived intangible income, and as a result, the U.S. federal tax on foreign-derived intangible income (FDII) could be reduced to a rate of 13.125%.

Israeli Preferred Enterprise Tax Regime: The effective tax rate payable by an Israeli company that derives income from a “Preferred Enterprise” status under a special tax regime in Israel, could reduce a company’s tax rate to 16% with respect to income attributable to its Preferred Enterprise (instead of a rate of 23%). In the event that the Preferred Enterprise is located in a specified development zone in Israel, known as “Development Zone A”, the corporate tax rate would be reduced to 7.5%. Moreover, in the case of a technology company satisfying certain conditions pursuant to which it would qualify as a “Special Preferred Technology Enterprise”, it may enjoy a reduced corporate tax rate of 6%, regardless of the company’s geographic location within Israel. Being under such tax regime would also entitle the stockholders to reduced tax rates on dividend distributions.

Chief Scientist Grants: The Israel Innovation Authority (previously known as the Office of Chief Scientist), is a governmental agency providing, inter alia, funding platforms to early-stage entrepreneurs and mature companies developing new products or manufacturing processes. The funding is available for research and development undertaken in Israel. In general, a US parent corporation holding the intellectual property would not qualify for such funding.

ESOP: Our office represented Kontera in the Israeli Supreme Court in a transfer pricing dispute with the Israel Tax Authority with respect to the inclusion of the value of stock options in a transfer pricing agreement between a US corporation and its Israeli subsidiary, based on a cost plus mechanism. Unfortunately, in April of 2018, the Israeli Supreme Court ruled in favor of the Israeli Tax Authority that a stock-based compensation pursuant to an employee stock option plan (ESOP) needs to be included in the cost base of Israeli subsidiaries of multinational companies with no deduction available for such inclusions. As a result of this decision, the taxable income of an Israeli subsidiary is effectively increased by the value of the stock-based compensation plus the mark-up. Such deemed income and tax liability of an Israeli subsidiary would not be relevant in case of a different method of transfer pricing.

Investor/Founders Tax Perspectives

Israel Capital Gains Tax: Generally, pursuant to the Israel Tax Ordinance, a US investor in an Israeli company would be exempt from paying capital gains tax (assuming that such investor does not have a Permanent Establishment in Israel and is not a resident of the State of Israel). An exemption is also available for a holder of less than 10% [of the issued and outstanding shares of an Israeli company] under the terms of the income tax treaty between Israel and the United States. An individual who is an Israeli resident investor is subject to capital gains tax at the rate of 25% or 30% (in the event that the investor is considered a “Controlling Shareholder”, as such term is defined in the Israeli Tax Ordinance), and Israeli corporate investors would be subject to tax on capital gains according to the Israel corporate tax rate.

US Capital Gains Tax: In general, the US capital gains tax rate is up to 20% for most assets held for more than a year (Long Term Capital Gains), plus state tax and Medicare tax. Capital gains tax rates on assets held for less than a year correspond to ordinary income tax brackets (Short Term Capital Gains).

QSBS – $10M Exemption from Capital Gains Tax: A US investor and /or US founder investing in a US corporation could benefit from tax exemption in the US on his/her capital gains upon selling his/her stock. This exemption does not apply to an investment in an Israeli startup company. Under the US Tax Code (IRC Section 1202), 100% of gain on the sale of Qualified Small Business Stock (“QSBSˮ) could be excluded from tax for US tax purposes for an amount of up to $10 million. The amount of gain excluded is not subject to the 3.8% Medicare tax, and is not subject to the alternative minimum tax rates. In addition, the gain may also be excluded from state and local taxes where such country follows the federal income tax laws. There are a few rules and conditions enabling such tax exemptions, for example: shares of QSBS must be acquired directly from the US corporation in exchange for money (or other property (other than stock)); QSBS must be held for more than five years; active business requirements and the corporation must be qualified as a small business (i.e. must not have aggregate gross assets in excess of $50 million). There is no doubt that this tax regime in the US is an incentive to US investors to invest in startups that were incorporated as US corporations rather than in an Israeli company.

First Year Claiming Tax Deduction for Investment Amount – Israeli Angel Tax Laws Incentives Israeli Investors: Investors in an Israeli R&D company can take an ordinary income deduction against any Israeli source of income (including compensation income) of up to approximately $1.4 million (5 million NIS). The taxpayer can claim such deduction in a year of investment. The “Angel Tax” laws provide certain conditions that the company needs to meet. US investors can also claim such deductions in Israel against other Israeli sources’ taxable income (if any). This benefit does not apply to an investment in a US corporation.

Reclassification of Capital Loss Investments to Ordinary Tax Deduction – US Tax Code Incentives US Investors: On the other hand, the US Tax Code “Section 1244ˮ gives US investors (investing in a US corporation) also the ability to take an ordinary income deduction on losses (up to $50,000 or $100,000 on a joint return) rather than the standard capital loss deductions. In general, a US corporation shall be treated as a small business corporation if the aggregate amount of money received by the corporation for stock, as a contribution to capital and as paid-in surplus, does not exceed $1,000,000.

GILTI: As detailed and presented in the 2018 GKH October Newsletter discussing the impact of the GILTI rules on the High-Tech industry, in the event that 50% or more of rights or value are held by US persons in an Israeli company, each 10% US shareholder would be subject to tax in the US on the Israeli subsidiary taxable income. On the other hand, if a US investor invests in a US corporation, the GILTI issue would not have any impact assuming the Israeli company is subject to tax in Israel at the rate of 23% or a reduced tax rate of 16% (i.e. a Preferred Enterprise). If the founders incorporated an Israeli parent company holding a US subsidiary on day one, an inversion procedure may be required, with all tax implications involved in reorganizing a group of companies, taking into account that the intellectual property would continue to be owned by the Israeli company and any transfer of such intellectual property from Israel to the US may trigger an Israeli tax event.

Estate Tax: An Israeli investor holding shares in an Israeli company will not be subject to Israeli Estate Tax, as Israeli law presently does not impose estate or gift taxes. However, in case of an Israeli individual investor holding (directly or indirectly through pass-through entities) stock in a US corporation, and is neither a US citizen nor has a US ‘domicile’ for Estate and Gift tax purposes, the exclusion amount is usually limited to $60,000, and therefore all such investor value allocations in stock of US corporation (higher than $60,000) would be subject to US estate tax at the rate of approximately up to 40%, and executors for non US residents must file an estate tax return with the IRS. It should be noted that Israel and the US are signed on a Tax Treaty, however no provisions of estate tax exist to provide relief.   

Summary: As can be inferred from the above, each structure has its pros and cons for the company, the investors and the founders, and in some cases such factors can influence each of the above players differently and adversely. Additional tax matters should be analyzed, such as the location of intellectual property in each structure, transfer pricing, Base Erosion and Profit Shifting (BEPS) rules, tax treaties, withholding tax considerations, management and control, tax treatment of losses, and more. Aside for taxation, further insights should be made as for the corporate governance, place of business, attractiveness to potential investors, location of customers, sector of operation and more. The QSBS tax benefit to US investors and the GILTI rules may change the balance scale in favor of incorporating a US corporation as a parent company. However, the analysis should be conducted on a case-by-case basis, taking into account that the taxation issue is a major factor to consider, but is not the only parameter to take into account as for the decision whether to be or not to be (a parent) Israeli company.

For further information, you are welcome to contact Adv. Oren Biran, Partner and Head of the GKH Tax Department, at +972-3-607-4547 or via email: oren@gkh-law.com and/or other advocates from the GKH Tax Department.

 

Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH), is one of the leading law firms in Israel, with over 170 attorneys. GKH specializes, both in Israel and abroad, in various fields of law including Tax, Mergers and Acquisitions, Capital Markets, Technology, Banking, Project Finance, Litigation, Antitrust, Energy and Infrastructure, Environmental Law, Real Estate, Intellectual Property and Labor Law.
This alert is prepared as an informational service to clients and colleagues of Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH) and the information presented is not intended to provide legal opinions or advice. Readers should seek professional legal advice regarding the matters about which they are particularly concerned.

Tax Update | October 2018

Mitigating Trump Tax Reform GILTI: Tax Related Investments in Israeli High-Tech Companies

Inversion from Israeli Company into US Corporation

The High-Tech industry in Israel attracts many US investors to invest in high-tech companies. Such investments are made directly or indirectly through venture capital funds and/or private equity funds incorporated mostly as US and/or Cayman partnerships, mainly as a vehicle to invest in an Israeli startup in areas ranging from software to biotechnology, cybersecurity and other major technology segments. Israel’s startup ecosystem is ranked among the top five in the world.

As part of the Trump Tax Reform, the new Section 951A – Global Low-Taxed Intangible Income (GILTI) – was added, effectively imposing US tax on taxpayers who own 10% or more of CFCs (Controlled Foreign Corporations). The Trump Tax Reform also extends the definition of CFC, so that the 10% threshold is examined not only on the basis of voting power of the stock, but includes also the value basis of stock of a CFC. As a result of this significant change in law, a US person who owns, directly or indirectly, less than 10% of the vote (or holds non-voting stock) but at least 10% of the value of the stock of a foreign corporation, is now considered a US shareholder under the CFC rules and therefore is subject to such rules.

An Israeli company, of which 50% or more are owned by US persons (directly or indirectly through funds), would be classified as CFC for US tax purposes, and therefore the GILTI provisions would come into play on the 10% US investor. It should be noted that the 50% threshold could be triggered by attribution rules although the holdings of US investors are less than 50%. Special pre-tax planning attention is required as such threshold could be relevant in the next investment rounds of Israeli companies or simply in the event of relocation of founders to the US in order to expand the company’s business in the US.

The GILTI provisions apply to all US taxpayers, and may impose severe tax considerations on individual US investors in an Israeli company, by inclusion of income using the existing Subpart F provisions of the Internal Revenue Code and the GILTI provisions. The GILTI provisions include certain rules of reduction, however after such reductions, the remaining earnings are considered GILTI and are subject to US tax under Subpart F. Aside for reporting obligations to the IRS for being CFC and/or triggering the GILTI, the US investors may be subject to tax in the US, up to their maximum marginal tax rates.

Corporate investors, which are US taxpayers may benefit from a 50% reduction in the GILTI inclusion which would reduce the 21% US corporate tax rate on foreign income to an effective rate of 10.5%, and can also benefit from indirect foreign tax credit. Such reductions may eliminate the US tax completely for C corporation investors, provided that the foreign companies have paid local effective income tax at a rate of at least 13.125%. As the effective rate of Israeli corporate tax is currently 23%, the GILTI provisions should not affect such US corporate investors of an Israeli company.

Pursuant to Israeli Encouragement Laws, the Israeli company tax could be reduced to a tax rate ranging from 6% to 16%, and in such case, not only would the individual investors and/or investments funds be affected by the GILTI rules, but also the US corporate investors investing in Israeli companies.

The Government of the State of Israel appointed a special committee to review the implications of the Trump Tax Reform, in particular on the high-tech industry, and to consider certain measures to take in order to continue encouraging US investors to invest in Israeli companies with no adverse tax consequences in the US.

Recently, the Israeli Tax Authority published a “Green Tax Track Inversion Private Letter Rulingˮ (“Inversion PLRˮ), which enables an inversion of an Israeli company into a foreign company without imposing Israeli capital gains tax liability on such an exchange. With regard to US investors, such Inversion PLR could be implemented to shareholders of an Israeli company that can exchange their shares into a US corporation’s stock, and as a result, after such an exchange, the Israeli company would become a wholly owned subsidiary of a US corporation to be held by the investors. To affect, Israeli companies could approach the Israeli Tax Authority for the issuance of a tax ruling based on the provisions of the Inversion PLR.

The Inversion PLR includes certain tax rules regarding dividend distributions, roll over provisions and other provisions that enable the Israeli Tax Authority to collect taxes, among others, upon exit transactions from certain investors (mainly, Israeli resident investors who become, as a result of the inversion, shareholders of a US corporation). In addition, certain limitations may apply as for percentage of dilution and/or sale of stock within a period of 2 years from the inversion. Upon sale of stock of a US corporation, a US investor should be exempt from Israeli capital gains tax, assuming such an investor would also be exempt from Israeli capital gains tax if he remained a shareholder of the Israeli company.

The inversion from an Israeli company into a US corporation may avoid the effect of the GILTI provisions, as the US shareholders do not directly hold a foreign company and the CFC rules do not apply.

Inversion of an Israeli company into a US corporation involves tax, corporate, security laws, funding and other legal and accounting issues to further review. Although following an inversion, the parent company becomes a US corporation, it should be noted that the intellectual property of the Israeli company, remains held by the Israeli company following the inversion, and the transfer pricing method following such inversion should be further analyzed.

Transferring intellectual property from the Israeli company to a US corporation, would trigger a tax event in Israel, which could be considered as jeopardizing the ruling (if such transfer is made during the two years lock-up period as of the inversion). Additionally, special attention should be paid to Israeli companies that have grants or funding from the Israel Innovation Authority, previously known as the Office of the Chief Scientist.

US investors should analyze the impact of the GILTI on their investment in Israeli companies, and the rules which govern the CFC (the 50% and 10% thresholds), and may consider this reorganization, an opportunity to invert the Israeli company into a US corporation to mitigate the Trump Tax Reform impact on their investment.

 

For further information, you are welcome to contact Adv. Oren Biran, Partner, and Head of the GKH Tax Department, at +972-3-607-4547 or via email: oren@gkh-law.com and/or other advocates from the GKH Tax Department.

Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH), is one of the leading law firms in Israel, with over 150 attorneys. GKH specializes, both in Israel and abroad, in various fields of law including Mergers and Acquisitions, Tax, Capital Markets, Technology, Real Estate, Banking, Project Finance, Litigation, Antitrust, Energy and Infrastructure, Environmental Law, Intellectual Property and Labor Law.
This alert is prepared as an informational service to clients and colleagues of Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH) and the information presented is not intended to provide legal opinions or advice. Readers should seek professional legal advice regarding the matters about which they are particularly concerned.

Tax Update | September 2018

The Israeli Tax Authority Issued New Circulars on Transfer Pricing

Transfer pricing tax matters relate to the examination of pricing transactions between parties that maintain special relations, as stated in Section 85A (herein: “Related Parties”) to the Income Tax Ordinance (New Version), 1961. When a transaction is made between unrelated parties, the difference in interests results in the price and the conditions of the transaction reflecting the market conditions. A fundamental principle in the field of transfer pricing is the “Arm’s Length Principle” for determining market conditions between Related Parties. The terms of the “Arm’s Length Principle” between Related Parties will be examined best by comparing the terms of the transaction between Related Parties to the terms of a similar transaction between unrelated parties.

The issue of transfer pricing is becoming more acute as Israeli companies enter into transactions with foreign companies, including subsidiaries and/or parent companies, under intercompany agreements and/or distribution agreements.

On September 5, 2018, the Israeli Tax Authority issued two new circulars on the subject of transfer pricing applying to multinationals operating in Israel. The first, Circular 11/2018 titled “Determination of the Appropriate Transfer Pricing Method for Activities relating to Distribution, Marketing and Sales of a Multinational Enterprise in the Local Market”; the second, Circular 12/2018 titled Transfer Pricing – Profitability Levels and Ranges in certain Transactions” (Shall be referred to together as: the “Circulars”). In publishing the Circulars, the Israeli Tax Authority wishes to create certainty regarding the pricing determination of international transactions between Related Parties.

The First Circular: 11/2018

This Circular discusses the issue of activity related to sales, marketing and distribution, carried out through an Israeli entity of a multinational group. According to the Circular, the local entity’s activity will be determined following a functional analysis using the appropriate transfer pricing method in order to determine the arm’s length price and probability, according to the OECD guidelines.

The Circular particularizes the FAR (Functions, Assets, Risks) analysis in order to examine the division of activities and responsibilities between the multinational and its local entity in Israel in order to classify such distributer as a full-fledged distributor, a low-risk distributor or as marketing services.

The Circular provides details on the appropriate transfer pricing method for each of the following cases: For a full-fledged distributor the Circular suggests that the most appropriate transfer pricing methods are the resale price method, the transactional net margin method and the profit split method; for a low-risk distributor the Circular suggests the transactional net margin method and for marketing services the cost plus method or the transactional net margin method.

Additionally, the Circular reviews some of the accepted transfer pricing methods in Israel.

The Second Circular: 12/2018

The Circular presents the position of the Israeli Tax Authority which provides a safe harbor in a number of different services. Certain safe harbor probability ranges would exempt taxpayers from the documentation requirement to prepare the analysis part of the transfer pricing study.

The Circular provides safe harbors for three types of services:

  • The first, low-value services such as legal, HR or IT services, with respect to which the Circular refers to the OECD guidelines and suggests a safe harbor of cost + 5%.
  • The second, marketing services, for which it provides a safe harbor of operational profitability of cost + margin of 10%-12%.
  • The third, a low-risk distributor for which it establishes a safe harbor of operational profitability of 3%-4% of the sales with respect to which the Israeli entity renders distribution services.

It should be noted, that the Israeli Tax Authority emphasizes, that the Circulars and safe harbors do not impact the analysis of whether a foreign entity engaged in intercompany transactions with the Israeli affiliate might have a permanent establishment in Israel and do not apply to the digital economy (internet activities)[1] and to R&D services (the development centers in Israel).

   *   *   *

The Circulars include extensive and complex details of accepted transfer pricing methods, and determination of transactions prices between Related Parties in multinationals. A review of this bulletin does not replace the full review of the provisions of the Circulars. Furthermore, we highly recommend multinationals which have activity in Israel to review their relevant intercompany agreements and evaluate the applicability of the safe harbors to their circumstances and whether their transfer pricing documentation and selection of transfer pricing method are aligned with the position of the Israeli Tax Authority as reflected in the Circulars.

Our firm has a unique expertise in consulting multinationals in establishing their activity in Israel, including all documentation regarding the transfer pricing methodology, as well as, representing multinational clients before the Israel Tax Authority regarding transfer pricing tax matters.

For further information, you are welcome to contact Adv. Oren Biran, Partner, and Head of the GKH Tax Department at +972-3-607-4547 or via email: oren@gkh-law.com and/or other advocates from the GKH Tax Department.

Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH), is one of the leading law firms in Israel, with over 170 attorneys. GKH specializes, both in Israel and abroad, in various fields of law including Mergers and Acquisitions, Capital Markets, Technology, Banking, Project Finance, Litigation, Antitrust, Energy and Infrastructure, Environmental Law, Intellectual Property, Labor Law and Tax.

This alert is prepared as an informational service to clients and colleagues of Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH) and the information presented is not intended to provide legal opinions or advice. Readers should seek professional legal advice regarding the matters about which they are particularly concerned.

[1] Please see Circular 4/2016: Activity of foreign corporations in Israel via the internet.

Healthcare and Life Sciences Legal Update – July 2018

Ministry of Health Regulations – 

Reporting and Monitoring Safety Information during Clinical Trials Procedure

On June 14, 2018, the Department for Clinical Trials within the Israeli Ministry of Health (“MOH“) issued Procedure 164/01 (the “Procedure“). The Procedure will enter into effect on January 1, 2019 and will replace Chapter 13 in the Clinical Trials Procedure of the Pharmaceutical and Enforcement Department within the MOH. The Procedure specifies guidelines for documentation, monitoring and reporting of Serious Adverse Events (“SAE“) occurring during the trials, and relates to other safety matters.

The requirements specified in the Procedure are supplementary to all existing requirements within the trial protocol or pursuant to international guidelines regarding safety updates. The Procedure applies to tested products, which are either not registered in the State of Israel, are registered in Israel and are being tested for uses other than those registered (off-label), or are tested in order to acquire additional information regarding the labeled use (post marketing trials).

The following major matters are covered by the Procedure:

Principal Investigator’s Obligations:

The Principal Investigator (“PI”) is required to record all Adverse Events that occurred to any of the participants in the trial. The PI is required to evaluate the seriousness of the event and assess the connection between the Adverse Event and the trial product.

The PI is further required to report to the Sponsor and to the Institutional Ethics Committee (“Ethics Committee“) in cases of SAEs (including SAEs which are not death or life-threatening events).

The PI must include within the report a summary of all safety-related changes and findings. Furthermore, the summary should include the impact on the information that is given to the trial participants (whether already recruited or to be recruited in the future). In cases where due to the new findings, the consent forms need to be updated, the new information that will be included in the updated consent form, shall be included in the reports.

Sponsor’s obligations:

The Procedure requires the Sponsor to follow international guidelines for a continuous evaluation of the trial product safety, and to ensure proper documentation of all safety events. Furthermore, the Sponsor is required to assess the seriousness of the relevant event, the connection between the event and the trial product, and to examine whether the event was anticipated (in accordance with its severity and frequency) given the existing information. The Sponsor’s evaluation must be carried out independently from the PI conclusions. The Sponsor is required to record the PI and the Sponsor’s own conclusions in cases of disagreement between the PI and the Sponsor.

The Procedure further regulates the Sponsor’s reporting obligations to the PI and the MOH in cases SAEs (including SAEs which are not death or life-threatening events) and other with respect to other safety related matters.

The Ethics Committee’s obligations:

The Ethics Committee is required to examine and evaluate all received safety reports, in order to decide on the continuation of the trial and the manner of updating the trial participants. The Ethics Committee is required to examine the effect on the safety of the participants and the possible effect on the informed consent process.

In cases of disagreement between the PI and the Sponsor regarding the classification of a SAE as a Suspected Unexpected Serious Adverse Reaction, the Ethics Committee may receive additional information from the Sponsor and shall then decide on the continuation of the trial. In the event that a trial status changes, the Ethics Committee is required to notify the MOH.

In addition, the Procedure regulates the Ethics Committee’s reporting obligations to the PI or the MOH in cases of death, other SAEs and other required reports received by the PI.

 

For additional information please contact your GKH attorney or one of the following Adv. Hili Cohen, partner and head of life sciences department (Hili@gkh-law.com) or Adv. Tami Fishman, partner (Tamif@gkh-law.com)

Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH), is one of the leading law firms in Israel, with over 170 attorneys. GKH specializes, both in Israel and abroad, in various fields of law including Mergers and Acquisitions, Capital Markets, Technology, healthcare and life science, Banking, Project Finance, Litigation, Antitrust, Energy and Infrastructure, Environmental Law, Intellectual Property, Labor Law and Tax.

This alert is prepared as an informational service to clients and colleagues of Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH) and the information presented is not intended to provide legal opinions or advice. Readers should seek professional legal advice regarding the matters about which they are particularly concerned.

 

Securities Law Update | June 2018

Israeli Securities Authority Expands Dual Listing Regime to Toronto, Singapore and Hong-Kong Stock Exchanges

The Israeli Securities Authority (“ISA“) has published amendments to the Israeli Securities Law, 1968 (the “Israeli Securities Law“) enabling companies listed for trading on the Toronto Stock Exchange, Primary Listing (“TSX“), Singapore Exchange Mainboard, Primary Listing (“SGX“) and The Stock Exchange of Hong-Kong Limited Mainboard, Primary Listing (“HKEX“) to benefit from the dual-listing regime of the Israeli Securities Law. These benefits enable companies that are traded both on the Tel Aviv Stock Exchange (“TASE“) and on the TSX, SGX or the HKEX to satisfy their reporting obligations under Israeli law by submitting to the ISA the reports such companies are required to make under the rules and regulations governing companies listed on the TSX, SGX or the HKEX, as the case may be.

The dual-listing benefits are available to Israeli and foreign registered companies originally listed on one of these foreign exchanges who want to list their shares on the TASE, or to Israeli companies originally listed on the TASE who want to list their shares on one of these foreign exchanges. Foreign companies that want to enjoy the dual listing benefits require the prior approval of the ISA, as is customary under the dual listing regime in Israel.

The new amendments extend to companies listed on the TSX, SGX and HKEX the same benefits that were previously only available to companies listed on NASDAQ, the New York Stock Exchange and the London Stock Exchange.

The regulations provide opportunities for companies traded on any of TSX, SGX and HKEX to access capital in Israel without significantly increasing their own reporting obligations. These amendments also provide additional opportunities for Israeli companies traded on the TASE to raise capital abroad without significantly increasing their reporting obligations.

Dual Listing under Israeli Law

The Israeli Securities Law and related regulations allow an Israeli corporation whose shares are traded on certain recognized foreign stock exchanges (“Foreign Stock Exchange“) or, subject to approval of the ISA, a corporation incorporated outside Israel (a “Foreign Corporation“) whose shares are traded on a Foreign Stock Exchange to dual-list its shares under the Israeli dual-listing regulatory regime.

An Israeli corporation or a Foreign Corporation traded on a Foreign Stock Exchange may list its shares on the TASE without having to submit a prospectus in Israel so long as either (i) the securities of the Foreign Corporation to be listed for trade on the TASE have previously been listed on a Foreign Stock Exchange for a at least one year or (ii) the market value of the shares of the corporation listed on the same Foreign Stock Exchange exceeds $150 million.

With respect to Israeli companies originally listed on the TASE, shareholder approval is required in order to convert to the dual-listing regime of the Israeli Securities Law.

Following dual-listing on the TASE and one of the Foreign Stock Exchanges, Israeli corporations and Foreign Corporations are permitted to offer other securities to the public in Israel (including bonds) based, in all material respects, on applicable foreign laws.

Until now, the list of “Foreign Stock Exchanges” included the following: the New York Stock Exchange (NYSE), NYSE MKT, the Nasdaq Global Select Market, Nasdaq Global Market, Nasdaq Capital Market, the London Stock Exchange Main Market, Primary Listing (LSE) and the London Stock Exchange Main Market, High Growth Segment. Following the new regulations, each of the TSX, SGX and HKEX is also considered a “Foreign Stock Exchange”.

For more information please contact your GKH attorney or Adv. Perry Wildes (perry@gkh-law.com) or Adv. Adva Bitan (adva@gkh-law.com).

Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH), is one of the leading law firms in Israel, with some 170 attorneys. GKH specializes, both in Israel and abroad, in various fields of law including Mergers and Acquisitions, Capital Markets, Technology, Banking, Project Finance, Litigation, Antitrust and Competition, Energy and Infrastructure, Environmental Law, Intellectual Property, Labor Law and Tax.


This alert is prepared as an informational service to clients and colleagues of Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH) and the information presented is not intended to provide legal opinions or advice. Readers should seek professional legal advice regarding the matters about which they are particularly concerned
.

Healthcare & Life Sciences Update | June 2018

Ministry of Health regulations – Commercial Engagements by Healthcare Institutions

Health Institutions Commercial Engagements

On June 18, 2018, the Israeli Ministry of Health (“MOH“) issued Directive 11/2018 (the “Directive”). The Directive applies to all public and private healthcare institutions operating under an MOH license with respect to their engagements with commercial activities regarding activities in Israel or outside of Israel. The Directive will enter into effect on November 1, 2018. The following are the major matters covered by the Directive:

Establishment of Institutional and Supreme Committees:

The Directive provides that each healthcare institution will establish an internal committee the authority of which will be to examine and approve the institute’s own engagements with commercial entities. Additionally, the MOH will establish a supreme committee, which will be responsible to review the institutional committees’ decisions and to propose policies for commercial engagements between healthcare institutes and commercial companies.

Clinical Trials and Research:

The Directive provides that clinical trials or research engagements with commercial entities must be approved by the MOH’s Supreme Committee according to the procedures set forth in the Directive.

The commercial entity will typically be the one responsible for funding the tested product. Additionally the trial’s or research budgets must include breakdown of the expected expenses.

The Directive reiterates prior regulations with respect to publication of the clinical trial results.

Funding local conferences:

The Directive provides that commercial entities may fund conferences conducted by  healthcare institutes, so long as such conferences are not for marketing purposes, and do not include any activities that are not related to the conference’s professional topics.

The Directive further provides that regulatory bodies and MOH units must acquire prior approval from the Supreme Committee, in order to receive funding for holding conferences.

The Directive provides the guidelines for participation of healthcare institutes’ personnel in conferences organized by commercial entities. .

Funding Healthcare Institutes’ Personnel Traveling Abroad:

The Directive provides that a commercial company may not fund the traveling abroad of a specific healthcare institution employee. Nevertheless,  a commercial entity may provide the institution with an overall  budget for travel expenses for conferences so long as: (1) the institution is the entity that elects the employee who will participate in the conference; (2) the elected employee has no affiliation with the commercial entity; (3) the elected employee has no influence on the institution’s purchasing decisions, and (4) the conference is not for marketing purposes. If the healthcare institution manager wishes to approve a request that does not meet these conditions, he or she may apply to the supreme committee for approval.

The Directive further provides that it is forbidden to receive funds from a commercial entity for the purpose of traveling to evaluate the purchase of equipment.

Compensation to Healthcare Institutes’ Personnel

The Directive stipulates that any work performed by a healthcare institution employee, and paid for by an external company, must be first approved by the institution’s General Manager. Such approval may only be granted upon compliance with all applicable regulations, but may not be provided to an employee that has a relationship with the external company in his capacity as an employee of the institution. Furthermore, any paid consultation of an institution employee to a commercial entity, or a lecture by such employee in a conference organized or funded by a commercial entity, will be subject to the approval of the Institutional Committee.

Marketing of Drugs, Medical Devices and Food

The Directive provides that medical health products’ sales representatives may operate within a healthcare institution only after they have obtained a personal Authorized Representative Certificate from the institute (the “Certificate“). The Certificate will be issued only if the sales representative has sufficient scientific knowledge, with respect to the promoted products, and he or she has passed an ethics training course.

The Directive further stipulates, that a healthcare institute may not accept or request from the sales representatives any samples, other than for demonstration purposes, through the institution purchasing department, in advance and in writing.

The Directive further states that conducting personal meetings with sales representatives, or receiving any benefits from the sales representatives are prohibited. The sales representatives are required under the Directive to provide the healthcare institution a monthly report detailing the meetings conducted by the sales representatives in the institute.

 ***

 For additional information please contact your GKH attorney or one of the following Adv. Hili Cohen, partner and head of life sciences department (Hili@gkh-law.com) or Adv. Tami Fishman, partner (Tamif@gkh-law.com)


Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH), is one of the leading law firms in Israel, with over 170 attorneys. GKH specializes, both in Israel and abroad, in various fields of law including Mergers and Acquisitions, Capital Markets, Technology, Banking, Project Finance, Litigation, Antitrust, Energy and Infrastructure, Environmental Law, Intellectual Property, Labor Law and Tax.

This alert is prepared as an informational service to clients and colleagues of Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg, Shenhav & Co. (GKH) and the information presented is not intended to provide legal opinions or advice. Readers should seek professional legal advice regarding the matters about which they are particularly concerned.

Banking Update | May 2018

עת”מ 42487-11-17 א.ד.ר כלכלה בטוחה בע”מ נ’ רשות לניירות ערך

לאחרונה התפרסם פסק דינו של השופט חלאד כבוב, מהמחלקה הכלכלית בביהמ”ש המחוזי בתל אביב. עניינו של פסק הדין הוא דיון בעתירה של חברת א.ד.ר כלכלה בטוחה בע”מ (להלן: “העותרת” או “החברה“) כנגד החלטת הרשות לניירות ערך (להלן: “הרשות“) על הפסקת פעילותה של העותרת לנוכח העובדה שהעותרת פועלת בניגוד לסעיף 15 לחוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968 (להלן: “החוק” או “חוק ניירות ערך“), האוסר על ביצוע הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא פרסום תשקיף או טיוטת תשקיף. פסק הדין עוסק בשאלה האם פעילות העותרת, במסגרתה מאתרת החברה משקיעים פוטנציאלים לרכישת זכויות בפוליסות ביטוח של מבוטחים בארה”ב המעוניינים למכור זכויותיהם באותן פוליסות, ומקשרת בניהם לבין משקיעים (להלן: “פעילות ההשקעה“), מהווה הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור בהתאם ללשון ותכלית חוק ניירות ערך, כפי שנטען בהחלטת הרשות ובכתב התגובה מצידה.

ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות בנוגע לפרשנות החוק

בית המשפט הבהיר כי על פי ההלכה, נקיטת עמדה פרשנית של רשות מנהלית בנוגע לדבר חקיקה, אינה מחייבת את בית המשפט וכי הוא אינו יכול להסתפק בבחינת סבירות החלטת רשות מנהלית שעניינה פרשנות חוק ולהשתחרר מחובתו להכריע בסוגיה. לפיכך, עליו לבחון את החלטת הרשות בכל הנוגע לפרשנות חוק ניירות ערך לגופה. ככל שיימצא כי פרשנות הרשות היא הנכונה, יבחן בית המשפט האם דרך הפעולה שננקטה על ידה, בעקבות אותה פרשנות, עומדת בתנאי הביקורת השיפוטית של המשפט המנהלי וקרי בגדר מתחם הסבירות.

 פעילות העותרת כמהווה הצעה ומכירה של ניירות ערך

  1. סעיף 1 לחוק ניירות ערך מגדיר כי פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך מהווה “הצעה לציבור” וכי “ניירות ערך” הן תעודות המונפקות בסדרות על ידי חברה, ומקנות זכות תביעה ממנה. סעיף 15 לחוק, אוסר על ביצוע הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא פרסום תשקיף או טיוטת תשקיף.
  2. בית המשפט קבע כי אין חולק כי שיווק והנעה לרכישת הסכמי השקעה ומכירתם, כפי שנעשה על ידי החברה, עולה כדי הצעה ומכירה לציבור.
  3. עוד קבע בית המשפט, כי הסכמי ההשקעה בפוליסות ביטוח חיים בארה”ב, המשווקים ונמכרים על ידי החברה, נכנסים תחת ההגדרה הלשונית של ניירות ערך כמפורט לעיל, שכן מהווים הם תעודות המונפקות בסדרות וכוללים התחייבויות מצד החברה (שתכליתן לאפשר את מנגנון ההשקעה בפוליסות), המקנות למשקיעים זכות תביעה כלפיה.
  4. עם זאת, ציין בית המשפט כי דיני ניירות ערך לא נועדו להקיף כל השקעה הנכנסת תחת ההגדרה הלשונית, אלא רק מקרים בהם ראוי, נדרש ומתאים להחיל את חובות הגילוי והפיקוח המוטלים מכוח חוק ניירות ערך, שכן להחלת דיני ניירות ערך השפעה נכבדת על הפעילות הכלכלית המפוקחת.
  5. תכלית חוק ניירות ערך במקרה הזה, היא הגנה על האינטרסים הכלכליים של המשקיעים בהשקעות כלכליות פסיביות למטרות רווח. בית המשפט ציין כי במסגרת הבחינה האם השקעות אלו מהוות ניירות ערך, יש לשקול, בין היתר, את פערי המידע בין הצדדים; מידת המעורבות של הגוף המנהל בפעילות ההשקעה; קיומה של רגולציה מקיפה חלופית; עבירות הזכויות בהשקעה; קיומו של שוק משני; והאפקטיביות בהטלת חובות גילוי ופיקוח. כאשר אין מדובר ברשימת שיקולים ממצה וכל מקרה יבחן לפי נסיבותיו. יש להקפיד כי דינים אלו לא יוחלו מקום שהחלתם אינה יעילה או מוצדקת.

החלטת בית המשפט

    1. לאור תכלית זו, קבע בית המשפט כי פעילות ההשקעה המשווקת ונמכרת על ידי העותרת מהווה הצעה ומכירה לציבור של ניירות ערך, המחייבת פרסום תשקיף בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק ולעמדת הרשות.
    2. תפקיד העותרת במקרה זה אינו מהווה תיווך גרידא. העותרת היא היוזמת את פעילות ההשקעה, העותרת משווקת ומוכרת מכשיר השקעה פיננסי פסיבי שמטרתו השגת תשואה עבור המשקיעים, מכשיר אשר מעמיד את כספי המשקיעים בפני סיכונים ואי ודאות, העותרת מאתרת את הפוליסות, מנהלת מו”מ מול מוכרי הפוליסות ואת ההתקשרות עם חברות הביטוח.
    3. למשקיעים אין בעלות ישירה או זכויות כלשהן בפוליסות הביטוח או מעמד מול חברות הביטוח, וגם לא קשר חוזי מול התאגידים הייעודיים שרוכשים את הפוליסות וזכאים לקבל את דמי הביטוח, אלא קשר חוזי עם העותרת בלבד, כך שמימוש זכויותיהם תלוי בעותרת.
    4. הסכם ההשקעה כולל, בין היתר, מנגנון השלמה, בהתאם אליו מחויבת העותרת לשאת בתשלום פרמיות שלא שולמו על ידי מי מהמשקיעים, על מנת למנוע ביטול הפוליסה ואובדן ההשקעה מצד כלל המשקיעים בפוליסה (להלן: “מנגנון השלמה“), כך שלמשקיעים קיימת זכות תביעה כלפיה והדבר מחייב איתנות פיננסית מצידה. בנוסף, לעותרת תפקיד משמעותי בניהולה של ההשקעה – המשקיעים יתקשו לתפעל ולממש את אותה ההשקעה ואף קיים חשש לעצם קיומה ללא העותרת והמנגנונים המתופעלים על ידה. מאפיינים אלו מטים את הכף לסיווג הסכמי ההשקעה כניירות ערך. יחד עם זאת, בית המשפט קובע כי מסקנה זו אינה מכריעה, ויתכן כי גם אם הייתה מתקבלת הטענה כי תפקיד העותרת בהשקעה אינו “קריטי”, השיקולים שיוצגו להלן מעידים באופן ברור כי מדובר בנייר ערך.
    5. המקרה מצביע על קיומם של פערי כוחות (הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בקיומם של משקיעים רבים והיעדר יכולת לנהל משא ומתן); פערי מידע הנדרשים למשקיעים לצורך קבלת החלטת השקעה מושכלת והעדר חובת דיווח שוטף; סיכונים אליהם חשופים המשקיעים (לרבות, סיכון היציבות הפיננסית של העותרת לנוכח מנגנון ההשלמה והיעדר התקשרות ישירה בין חברת הביטוח לבין המשקיעים); והיעדר פיקוח רגולטורי מספק (הדין הכללי מספק בעיקרו הגנות “אקס פוסט” ואינו מקיים את היבט הגילוי). שיקולים אלה מצדיקים החלת דיני ניירות ערך גם להשקעות פסיביות שאינן “בעסקו של אחר”. בית המשפט מכיר באפשרות כי לא כל השקעה פסיבית מחייבת את החלת דיני ניירות ערך, בפרט במקרים בהם לא עולים החששות והסיכונים האופייניים לניירות ערך. כך למשל, במקרים בהם ליזם אין דרך ישירה להפיק טובות הנאה מהסכום שהושקע או להשפיע על תשואת המשקיע, חלק מן ההצדקות להחלת דיני ניירות ערך פוחתות.
    6. לאור כל זאת, ועל אף אי עבירות הזכויות, היעדר קיומו של שוק משני והיות כספי המשקיעים מוחזקים באמצעות נאמן (כאשר אין בינו לבין המשקיעים הסכם המבטיח את נאמנותו אליהם), דבר המפחית חלק מסיכוני הסכם ההשקעה, קבע בית המשפט כי אין מקום להחריג את הסכמי ההשקעה מתחולת ההגדרה הלשונית של “ניירות ערך” וכי החלת דיני ניירות ערך על פעילות העותרת היא ראויה ומוצדקת.

לפסק הדין המלא ראו: עת”מ 42487-11-17 א.ד.ר כלכלה בטוחה בע”מ נ’ רשות לניירות ערך

לכתב התגובה של הרשות לניירות ערך ראו: כתב תגובה מטעם הרשות לניירות ערך

***

לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות בטלפון 03-6074510 או בדוא”ל לעו”ד עופר חנוך, ראש מחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים (Ofer@gkh-law.com), עו”ד יגאל בנימיני, שותף במחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים (Yigalb@gkh-law.com) או לעו”ד רוני סילבר, עורכת דין במחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים (ronis@gkh-law.com).


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

.

IP Update | May 2018

The Privacy Protection Authority’s policy on receiving a report regarding  a serious security violation was published.

פורסמה מדיניות הרשות להגנת הפרטיות בנוגע לקבלת דיווח אירוע אבטחה חמור

 

מבזק זה נשלח בהמשך למבזקים קודמים שהופצו על ידינו בעניין תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע”ז-2017 (להלן: “התקנות”), אשר ייכנסו לתוקף בימים הקרובים (ב-8 במאי 2018). לקראת כניסתן לתוקף של התקנות בימים אלה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות את מדיניותה בנוגע לקבלת דיווח על אירוע אבטחה חמור. במטרה להפיג את חששות המשק מפני דיווח לרשות בדבר אירועי אבטחה חמורים, הרשות מציגה מדיניות אכיפה סובלנית כלפי המדווחים אשר תיושם בהדרגה מיום כניסת התקנות לתוקפן בתקופת ההטמעה הראשונית (קרי, עד 31 בדצמבר 2018) ובתקופת הביניים (עד 30 ביוני 2019), כאשר אכיפה מלאה של התקנות, בהקשר זה, תחל רק ב-1 ביולי 2019.

התקנות קובעות סטנדרטים חדשים, מעודכנים, מקיפים ומפורטים יותר מאלה הקבועים כיום בחוק בעניין אבטחת מידע אישי, אשר יחולו על גופים פרטיים וציבוריים האוספים מידע אישי במאגרי מידע. בין היתר נקבעה בתקנות חובת דיווח מיידית לרשם מאגרי המידע שברשות להגנת הפרטיות, בקרות אירוע אבטחה חמור, לרבות בקשר לצעדים שבעל המאגר נקט בעקבות האירוע.

“אירוע אבטחה חמור” מוגדר בתקנות כדלקמן – במאגר מידע שחלה עליו רמת אבטחה גבוהה מדובר על “אירוע שנעשה בו שימוש במידע מן המאגר, בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה או שנעשתה פגיעה בשלמות המידע” ובמאגר מידע שחלה עליו רמת אבטחה בינונית, מדובר על “אירוע שנעשה בו שימוש בחלק מהותי מן המאגר, בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה או שנעשתה פגיעה בשלמות המידע לגבי חלק מהותי מן המאגר”. כמו כן, קובעות התקנות כי במקרים מסוימים רשאי הרשם להורות לבעל מאגר המידע לעדכן את נושא המידע שעלול להיפגע מאירוע זה, על קרות האירוע.

שיחות שערכה הרשות עם מומחי אבטחת מידע וגורמים שונים במשק העלו כי הדיווח על אירוע אבטחה חמור עשוי להיתפס כמאיים בקרב בעלי המאגרים הכפופים לחובה זו, החוששים כי דיווח לרשות עשוי לחשוף אותם לתביעות ופעולות אכיפה מצד הרשות. על כן, הרשות פרסמה בימים האחרונים מדיניות המתייחסת לאופן הטיפול בדיווחים, במטרה לסייע בהטעמת חובת הדיווח במשק והגברת הוודאות באשר למקרים המחייבים דיווח, לצד מקרים שאינם מחייבים דיווח.

ככלל על הדיווח להתבצע באמצעות טופס מקוון ותוך 24 שעות ממועד גילויו של האירוע ובכל מקרה לא יאוחר מ-72 שעות מאותו מועד. לאחר קבלת הדיווח הרשות תקבע את המשך הטיפול באירוע בהתאם לסיווג חומרת האירוע, למשל קביעת הנחיות לתיקון ליקויים, קביעה פורמאלית כי הגורם המפוקח הפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות ו/או התקנות (קביעה אשר עשויה להתפרסם באופן פומבי), ואף במקרים מסוימים הטלת סנקציות.

בין היתר, נקבעה במדיניות תקופת מעבר ליישום התקנות, הכוללת הקלות כלפי המדווחים, לצד סנקציות כלפי מפרי חובת דיווח. כך למשל, נקבע במדיניות כי עד ליום 31 בדצמבר 2018 (בתקופת ההטמעה הראשונית) אכיפה בעקבות דיווח תגרור הנחייה לתיקון ליקויים ללא קביעת הפרה בלבד, כאשר במקרים בהם יימצאו ממצאים חריגים הרשות תיקבע הפרה אך תימנע במידת האפשר מפרסום ההפרה. יצוין כי אכיפה במקרה של אי דיווח תגרור, החל ממועד הכניסה של התקנות לתוקפן, קביעת הפרה ופרסומה (כולל פרסום אי הדיווח), התלייה או ביטול רישום המאגר. יודגש כי החל מה-1 ביולי 2019 ואילך (לאחר סיום תקופת הביניים להטמעה) תעבור הרשות למדיניות אכיפה מלאה ותקבע תוצרי אכיפה רגילים על פי מדיניות הרשות בין אם האכיפה הינה בעקבות דיווח ובין אם לאו.

בנוסף, נקבע במדיניות כי בשלב זה חובת הדיווח לא תיאכף ביחס לאירועים מסוימים (אף כי תקנות אבטחת המידע כוללות חובות אחרות לפעולה גם בעת זיהויים, כגון תיעוד), כדוגמת צפייה/מחיקה/שינוי מידע אישי במאגרי הארגון על ידי עובד או ספק חיצוני בניגוד להרשאה (בשוגג ובאופן חד פעמי), זיהוי ניסיון גישה של עובד פנימי או ספק חיצוני למאגר מידע ללא הצלחה (בשוגג ובאופן חד פעמי), התפרצות של וירוס כופר אשר שיבש/הצפין מידע מתוך מאגרי הארגון אך המאגר שוחזר מחדש בהצלחה ולא הייתה כל אינדיקציה כי במסגרת ההתפרצות גם זלג מידע מהארגון, ניסיונות סריקה/פריצה לתוך רשת הארגון אשר נחסמו על ידי מערכות הארגון וניסיונות הדבקה בווירוס או Malware ברשת הארגון, אשר נחסמו על ידי מערכות הארגון.

את המדיניות החדשה ניתן למצוא באתר הרשות להגנת הפרטיות [לינק]. יודגש כי מדובר במדיניות כללית בלבד והרשות רשאית להקל או להחמיר במדיניות זו, בהתאם לנסיבות כל אירוע, מידת חומרתו, היקף הנזק והיקף נושאי המידע.

אנו עומדים לרשותכם ושמחים לסייע ולייעץ בכל עת בנושאי הגנה על פרטיות וניהול מאגרי מידע, לרבות בקשר להיערכות לקראת כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, להטמעה וליישום הסטנדרטים הקבועים בהן.

***

לפרטים נוספים בעניין זה ובנושאי הגנה על פרטיות וניהול מאגרי מידע, הנכם מוזמנים לפנות לעו”ד אלה טבת, שותפה, ראש מחלקת קניין רוחני ופרטיות, בטלפון 03-6074580 או בדוא”ל ellat@gkh-law.com


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

Banking Update | May 2018

טיוטות תיקונים להוראות ניהול בנקאי תקין ביחס למינוי מנהל תיקים באופן מקוון

 

ביום 9 באפריל 2018, פרסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, טיוטות תיקונים להוראות ניהול בנקאי תקין 367 ו-462, העוסקות ב”בנקאות בתקשורת” ו”השקעות של לקוחות בנכסים פיננסיים באמצעות מנהלי תיקים”, בהתאמה. בעקבות תיקונים מוצעים אלה, יוכלו לקוחות הבנקים, לתת ייפוי כוח שיאפשר למנהלי תיקים לפעול בחשבונם באופן מקוון, מבלי להגיע לסניף הבנק.

כללי

1.  ביום 9 באפריל 2018, פרסם הפיקוח על הבנקים, טיוטות תיקונים להוראות ניהול בנקאי תקין 367 ו-462, העוסקות ב”בנקאות בתקשורת” ו”השקעות של לקוחות בנכסים פיננסיים באמצעות מנהלי תיקים”, בהתאמה (“התיקונים“).

2.  עיקרי התיקונים מאפשרים ללקוחות הבנק למנות בחשבונם מנהל תיקים באופן מקוון, ללא צורך בהגעת הלקוח לסניף, כאשר מנהל התיקים יכול להיות מתוך המערכת הבנקאית או מחוצה לה, דוגמת בתי השקעות או חברות פינטק העוסקות ב- Robo Advising . בנוסף, מעתה מיופה כוח שהינו מנהל תיקים, רשאי לפעול גם בחשבון מקוון.

3. התיקונים מהווים שלב נוסף במסגרת מהלך כולל שנוקט הפיקוח על הבנקים, לקראת מתן אפשרות מלאה ללקוח לפעול במגוון שירותים בנקאיים, ללא צורך בהגעה לסניף. מהלך זה עולה בקנה אחד עם מגמה כללית,[1] שמטרתה, שיפור השירות ללקוחות על ידי הפיכת תהליך ההתקשרות ומתן השירותים לדיגיטלי והגברת התחרות בשירותי ניהול התיקים על ידי פתיחת הפעילות בבנקים גם לגורמים חוץ בנקאיים.

להלן יפורטו התיקונים העיקריים:

4. הוראת ניהול בנקאי תקין 462 – השקעות של לקוחות בנכסים פיננסיים באמצעות מנהלי תיקים קובעת, כי ייפוי כוח ייחתם בפני מורשה חתימה, שיאשר בחתימתו, כי בדק את הפרטים הטעונים אימות בייפוי הכוח וכי נתן ללקוח את כל ההסברים שנדרשו על ידו בקשר למהות הנושאים המוסדרים בו. בנוסף, במעמד החתימה על ייפוי הכוח בפני מורשה חתימה כאמור לעיל, יאשר הלקוח בכתב כי קיבל את כל ההסברים שביקש מאת פקיד מוסמך של התאגיד הבנקאי, בקשר לנושאים שמוסדרים בו.

5. התיקון להוראה זו מוסיף סעיף הקובע כי ניתן יהיה להעניק ייפוי כוח כאמור, באופן מקוון (“ייפוי כוח מקוון“), בהתקיים התנאים הבאים:

5.1. ייפוי כוח מקוון יינתן רק לאחר שהתאגיד הבנקאי זיהה ואימת את הלקוח, באותו מעמד, באחת מהדרכים המנויות בסעיף 19 להוראת ניהול בנקאי תקין מס’ 367, הכוללות, בין היתר, שימוש בטכנולוגיית היוועדות חזותית (Video Conference).

5.2. התאגיד הבנקאי קיבל את הסכמת הלקוח, חלף חתימתו, במקום המתאים לכך באפליקציה או באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי תוך שימוש באינטראקציה חזותית בזמן אמת עם מורשה חתימה.

6. תיקון לנוהל בנקאי תקין 367 – בנקאות בתקשורת, כך שמורשה חתימה שהוא מנהל תיקים יורשה לפעול בחשבון מקוון. יודגש כי האיסור על פעילות בחשבון מקוון של מורשה חתימה שאינו מנהל תיקים, עומד בעינו.

לטיוטות התיקונים להוראות ניהול בנקאי תקין 367 ו-462 בנוסחן המלא – לחץ כאן.


[1] ראו למשל, מבזק בנושא “תיקון לצו איסור הלבנת הון החל על מנהלי תיקים” שעניינו התאמת הוראות הצו לסטנדרטים בינלאומיים מעודכנים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור, ומתן הקלות בחובות זיהוי ואימות הלקוח המוטלות על מנהלי התיקים מכוח הצו, לרבות על ידי ביצוע זיהוי ואימות לקוח באמצעים טכנולוגיים, כך שבמקרים מסוימים, תהליך ההתקשרות יבוצע באופן דיגיטלי במלואו ויאפשר מתן שירותי ניהול תיקים באופן מקוון.

***

משרדנו מתמחה בתחום הרגולציה החלה על בנקים, לרבות בנושאי השקעות באמצעות מנהלי תיקים ובנקאות בתקשורת. כמו-כן, משרדנו מלווה ומייעץ למנהלי תיקים ברגולציה החל עליהם.

לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות בטלפון 03-6074510 או בדוא”ל לעו”ד עופר חנוך, ראש מחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים (ofer@gkh-law.com) או לעו”ד דקלה פלג, שותפה במחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים (Diklap@gkh-law.com).


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

 

 

 

 

Labor Law Update | April 2018

A clarification regarding the extension order – shortening the work week in the Israeli Market:

הבהרה לעניין צו הרחבה – קיצור שבוע העבודה במשק הישראלי

לקהל לקוחותינו שלום רב,

כפי שעדכנו בחוזר מחודש מרץ 2018, ביום 18.3.2018 חתם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על צו הרחבה, אשר מרחיב את היקף הוראות ההסכם הקיבוצי לקיצור שבוע העבודה, לכלל העובדים והמעסיקים בישראל.

בעקבות צו ההרחבה עלו מספר מחלוקות פרשניות ביחס לאופן פירוש צו ההרחבה, בין היתר ביחס לשכר המינימום השעתי, מחלוקות שבין היתר פורסמו בעיתונות וגרמו לחוסר וודאות אצל מעסיקים ועובדים רבים.

אנו שמחים לבשר, כי היום, 24.4.2018, פרסמו יו”ר ההסתדרות הכללית ויו”ר נשיאות הארגונים המקצועיים הודעת הבהרה לגבי הפרשנות הנכונה מצד העובדים והמעסיקים ביחס להוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה.

בהתאם להודעת ההבהרה, החל ממועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה ביום 1.4.2018, שכר המינימום החודשי הקבוע בחוק שכר מינימום יחולק ב- 182 שעות (במקום 186 כפי שנקבע בחוק) בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי).

לאור זאת, החל מיום 1.4.2018 יש לחלק את שכר המינימום החודשי העומד כיום על גובה של 5,300 ₪, ב-182 שעות חודשיות במקום 186, כך שערך שכר העבודה השעתי ישתנה מסכום של 28.49 ש”ח לסכום של 29.12 ₪, גם למי שלא מועסק משרה מלאה.

בשלב זה אנו ממליצים לכלל לקוחותינו להכיר ולהיערך בהתאם לשינויים הנדרשים ליישום הוראות צו ההרחבה וההסכם הקיבוצי.

 

להורדה כמסמך PDF

 

***

לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות למחלקת דיני עבודה בטלפון: 03-6074800; לעו”ד יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה במייל: yaeldo@gkh-law.com; או לעו”ד עידן פפר במייל idanf@gkh-law.com


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

IP Update | April 2018

The Protection of Privacy regulations (Information Security) will come into effect in a month (May 8, 2018). Implementation of these new regulations in the company’s databases requires complex planning and assimilation processes that require time and resources. In order to ease the process,  the Privacy Protection Authority has published manuals and Q&As regarding the implementation of the regulations, as well as an example of the database definitions document.

 

תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע”ז-2017 יכנסו לתוקף בעוד כחודש

 

מבזק זה נשלח בהמשך למבזקים קודמים שהופצו על ידינו בעניין תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע”ז-2017 (להלן: “התקנות”), אשר ייכנסו לתוקף בעוד כחודש (ב-8 במאי 2018). יישום התקנות במאגרי המידע של החברה דורש תהליכי תכנון והטמעה מורכבים הצורכים זמן ומשאבים, ועל מנת לסייע בכך, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות מדריכים ושאלות ותשובות לעניין יישום התקנות, וכן תבנית לדוגמה של מסמך הגדרות המאגר. מומלץ כי גופים אשר טרם יישמו את התקנות במערך ניהול מאגרי המידע של החברה ייעזרו בפרסומי רשות הפרטיות וייערכו בהקדם.

התקנות קובעות סטנדרטים חדשים, מעודכנים, מקיפים ומפורטים יותר מאלה הקבועים כיום בחוק בעניין אבטחת מידע אישי, אשר יחולו על גופים פרטיים וציבוריים האוספים מידע אישי במאגרי מידע. כך, התקנות החדשות קובעות מנגנונים וכלים פנים-ארגוניים הממחישים את חובותיהם ואחריותם של ארגונים בתחום אבטחת מידע אישי ומטרתן להנחיל עקרונות אבטחת מידע כדי להגן על זכויות נושאי המידע במאגרים מפני שימוש לרעה על-ידי גורמים מחוץ לארגון והן על-ידי עובדי הארגון עצמו.

לתשומת לבכם, לקראת כניסתן לתוקף של התקנות, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה כלים לסיוע בהכרת התקנות ואופן יישומן, אשר זמינים בלינקים הבאים:

• הכירו את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)

• המדריך המלא ליישום תקנות אבטחת מידע

• מדריך תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) לעצמאים ולעסקים קטנים

• תבנית לדוגמה של מסמך הגדרות המאגר

• שאלות ותשובות בעניין התקנות

אנו עומדים לרשותכם ושמחים לסייע ולייעץ בכל עת בנושאי הגנה על פרטיות וניהול מאגרי מידע, לרבות בקשר להיערכות לקראת כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, להטמעה וליישום הסטנדרטים הקבועים בהן.

***

לפרטים נוספים בעניין זה ובנושאי הגנה על פרטיות וניהול מאגרי מידע, הנכם מוזמנים לפנות לעו”ד אלה טבת, שותפה, ראש מחלקת קניין רוחני ופרטיות, בטלפון 03-6074580 או בדוא”ל ellat@gkh-law.com


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

Healthcare & Life Sciences Update | March 2018

Ministry of Health Guidelines Regarding Secondary Use of Healthcare Information & Delay in Approval for Export of Medical Cannabis

 

Ministry of Health Guidelines Regarding Secondary Use of Healthcare Information

On January 2018, the Israeli Ministry of Health (“MOH“) published two new guidelines regarding the Secondary Use of Healthcare Information. The MOH acknowledged the value of accumulated health related information and is interested in promoting research and commercial collaborations in order to exploit the potential of such information, while ensuring patients rights and the compliance with privacy regulations.

The guidelines require that certain provisions and limitations be included in any agreement between a health organizations regarding the use of secondary health information by third parties.

The MOH indicated that that these guidelines are initial, and it intends to issue in the future a complete set of regulations.

Delay in Approval for Export of Medical Cannabis

In 2016, the MOH has published a comprehensive reform regarding medical cannabis, which has later been updated (see our previous legal update in the matter). This precedential and revolutionary reform regulates all phases of the medical cannabis process, starting from cultivation and up the sale of medical cannabis products by licenses pharmacists.

In August 2017, a joint committee of the MOH and the Israeli Ministry of Finance recommended to approve the export of medical cannabis products to countries in which the purchase of these products has been approved.

In early February 2018, the Israeli Prime Minister decided to postpone the decision regarding the approval of the export of medical cannabis, and asked for additional information regarding the export of medical cannabis and its potential impact.

As of the date of this update, the matter is still under review.

We would like to take this opportunity to wish all our clients and colleagues happy holidays!

 

***

 For additional information please contact your GKH attorney or one of the following Adv. Hili Cohen, partner and head of life sciences department (Hili@gkh-law.com) or Adv. Tami Fishman, partner (Tamif@gkh-law.com)


Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg & Co. (GKH), is one of the leading law firms in Israel, with over 150 attorneys. GKH specializes, both in Israel and abroad, in various fields of law including Mergers and Acquisitions, Capital Markets, Technology, Banking, Project Finance, Litigation, Antitrust, Energy and Infrastructure, Environmental Law, Intellectual Property, Labor Law and Tax.

This alert is prepared as an informational service to clients and colleagues of Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg & Co. (GKH) and the information presented is not intended to provide legal opinions or advice. Readers should seek professional legal advice regarding the matters about which they are particularly concerned.