Publications

Intellectual Property Update | February 2017

February 2017

ILITA (The Israeli Law, Information and Technology Authority) updated the current Privacy Act and published new guidelines for the application of the right to review digital information stored on any database (Hebrew):

הנחיית רמו”ט בקשר לזכות העיון במידע דיגיטלי

מטרת ההנחיה היא להבהיר לציבור את זכותו לעיין במידע אודותיו גם כאשר המידע אגור כשיחות טלפוניות מוקלטות, תכתובות צ’אט, שיחות המצולמות בוידאו ומידע דיגיטלי נוסף, אשר נשמר באופן דיגיטלי על ידי בתי עסק או גופים אחרים הנותנים שירות לציבור

בימים האחרונים פרסמה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו”ט) הנחיות חדשות לגבי תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על זכות העיון במידע דיגיטלי, השמור במאגרי מידע. זכות העיון של כל אדם במידע אודותיו השמור במאגר מידע קיימת כבר כיום כחלק מהוראות חוק הגנת הפרטיות, אך לאור השינויים הטכנולוגיים שחלו בשנים האחרונות המאפשרים אחסון של מידע בדרכים טכנולוגיות שונות, ראתה רמו”ט לנכון לפרש את אופן מתן זכות העיון באופן שיתאים לאופן ולפורמט שבהם נשמר המידע בעידן זה.

ההנחיה חלה על כל סוג מידע שנאסף ביחס לאדם, לרבות תכתובות, שיחות טלפון מוקלטות, תכתובות צ’ט, צילומי וידאו וכיו”ב, אשר נשמר באופן דיגיטלי, בכל פורמט, על ידי בתי עסק או גופים אחרים הנותנים שירות לציבור. לפי פרשנות רמו”ט לזכות העיון, כאשר מבקש נושא המידע לממש את זכותו לעיון במידע ששמור לגביו במאגר מידע, ראוי כי זכות העיון תינתן, באמצעות משלוח קובץ דיגיטלי הניתן לקריאה, שמיעה או צפייה, בהתאם לפורמט בו נשמרה התקשרות במקור, באופן הניתן לעיון באמצעות תוכנות הזמינות לציבור הרחב וללא דרישה להגיע לבית העסק על-מנת לעיין בחומרים האמורים. את הקובץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני, באמצעות מתן גישה לאתר מאובטח, במשלוח המידע למבקש במדיה מגנטית וכיו”ב, תוך נקיטת אמצעים נאותים לזיהוי המבקש ולאבטחת המידע ומתן אפשרות הגישה למידע רק לנושא המידע או למי שהוא הסמיך לכך. ככל שקיימת הצדקה משמעותית למתן זכות העיון דווקא באמצעות השמעה או הקרנה של ההקלטה בפני המבקש, יש לאפשר את העיון באופן זה.

שימו לב כי זכות העיון חלה גם כאשר המידע איננו שמור מלכתחילה באופן המקושר לזהותו של אדם ספציפי, אולם ניתן לקשר בין המידע לבין אדם מזוהה במאמץ סביר. בד בבד, חלה על הגוף מוסר המידע חובה למנוע גישה למידע עודף אשר עלול לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים (למשל, אנשים נוספים המוקלטים בהקלטה או המופיעים בצילומים).

לעניין זכות העיון של מצולם בצילומים במצלמות מעקב (המשמשות לפיקוח ולמעקב חזותי הן על שטחים ציבוריים והן על מתחמים פרטיים), נקבע כי בשל המאפיינים הייחודיים של מאגר מסוג זה, על הבקשה לעיון במאגר להיות קונקרטית וספציפית מן הרגיל. ניתן לדרוש ממבקש המידע לפרט את התאריך ואת השעה המדויקים אשר לגביהם מבוקש העיון והסבר מדוע הוא מבקש לעיין במידע ממועדים אלה. במקרים אלו אף יש לנהוג במשנה זהירות לעניין פגיעה בפרטיותם של אנשים אחרים (למשל באמצעות טשטוש). כמו-כן, הרשם הנחה כי בדרך כלל לא יהיה צורך להעניק זכות עיון במאגר הקלטות בו לא בוצע עיבוד של המידע המאפשר אחזור לפי זהות המצולמים, בתנאי שמשך שמירת הצילומים אינו עולה על 30 ימים.

עוד מובהר בהנחיה כי יש להיענות לכל בקשת עיון תוך שלושים ימים מיום שנתקבלה, והחוק מתיר לגבות עבור כל בקשה אגרה בסכום סמלי. יודגש כי רשם מאגרי מידע רשאי להפעיל את סמכותו ולהטיל קנסות מנהליים בגין הפרה של הוראות אלה. ההנחיה תיכנס לתוקף ביום 31 למרץ 2017.

אנו עומדים לרשותכם ושמחים לסייע ולייעץ בכל עת בנושאי שמירה על פרטיות, התאמה לרגולציה בארץ ובחו”ל וניהול מאגרי מידע.

*   *   *

לפרטים נוספים בעניין זה הנכם מוזמנים לפנות לעו”ד אלה טבת, שותפה, ראש מחלקת קניין רוחני, בטלפון 03-6074580 או בדוא”ל ellat@gkh-law.com או לעו”ד רועי לאור בטלפון 03-6074853 או בדוא”ל roeel@gkh-law.com


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.