:A new voluntary disclosure procedure following the temporary order
נוהל גילוי מרצון חדש בעקבות הוראת שעה
1. ביום 24 בנובמבר, 2015 חתמה מדינת ישראל על האמנה המולטילטרלית לחילופי מידע (להלן: “האמנה“). האמנה אושררה על ידי מדינת ישראל ביום 31 באוגוסט, 2016. האמנה מאפשרת לרשויות המס של המדינות אשר חתמו עליה, להעביר מידע באופן דיגיטלי וכך לייעל תהליכים גלובליים המתנהלים בין תושבים ממדינות שונות ברחבי העולם.
2. עד כה, שמונים ותשע מדינות חתמו על האמנה.
3. במסגרת האמנה, הוסכם כי ניתן יהא להעביר דיווחים אודות החשבונות הפיננסיים של תושבי המדינות חברות האמנה בין המדינות, וזאת החל מחודש ספטמבר 2018.
4. בהקשר זה ראוי לציין כי מדינת ישראל חתמה בעבר על הסכם FATCA מול ארצות הברית, במסגרתו העבירה מדינת ישראל אל רשויות המס בארצות הברית מידע אודות חשבונות בבעלות תושבי ו/או אזרחי ארצות הברית בגין השנים 2014-2015.
5. משמעות הדברים היא הגדלת והגברת השקיפות בין רשויות המס בכל הנוגע למידע המצוי אצל מי מהן כלפי הרשויות האחרות דהיינו: מידע שבעבר היה נחלתה של רשות המס במדינה מסוימת (בין אם הנישום חב מס באותה מדינה ובין אם לאו ) הפך זמין גם לרשויות המס במדינתו של הנישום .עניין זה רלוונטי עבור לקוחות ישראלים המחזיקים כספים ונכסים או שהפיקו הכנסות בחו”ל שלא דווחו.
6. בעקבות המתואר לעיל, ובשל הרצון של רשויות המס להמשיך ולהילחם בתופעת ההון השחור שנכנס לישראל, החליטה רשות המסים בישראל (להלן: “הרשות“) לעודד עוסקים ויחידים בעלי תפקידים בתאגידים, כמו גם מייצגים שונים שעברו בעבר עבירות מס, כפי שיפורט בהמשך, לתקן את דוחותיהם בישראל לדיווחי אמת.
7. בהתאם, הרשות קבעה נוהל חדש של גילוי מרצון, לפיו כל המבקש לדווח על הכנסותיו ועל הונו השחור (להלן: “המבקש“) יוכל לעשות זאת מבלי שינקטו כנגדו הליכים פליליים, ובלבד שהמס בישראל ישולם כנדרש ולפי החוק (להלן: “הנוהל” ו/או “הגילוי“, בהתאמה).
8. להלן תנאי הנוהל:
8.1 על הגילוי להיות מלא, להיעשות בכנות ובתום לב ולשקף את מלוא ההכנסות וההון של המבקש.
8.2 במועד הפניה לגילוי מרצון לא מנוהלת כנגד המבקש, בת זוגו או לחבר בני אדם בשליטתו, חקירה או בדיקה על ידי מי מהרשויות הרלוונטיות, כגון רשויות המס, משטרת ישראל וכיוצא באלו.
8.3 הרשות רשאית שלא לאשר בקשה לגילוי מרצון, בין היתר, במקרה בו קיים בידיה או בידי רשות שלטונית אחרת, מידע ישיר או עקיף או כאשר המידע יכול להגיע באמצעי התקשורת, כתבי בית דין ובכל מסמך אחר הנובע מהליכים אזרחיים או פליליים המתנהלים כנגד המבקש.
8.4 המבקש יגיש את הבקשה לגילוי לסמנכ”ל בכיר לחקירות ומודיעין של הרשות (להלן: “הגורם המוסמך“) בלבד. הגורם המוסמך, ורק הוא, יהא רשאי לאשר את הבקשה לגילוי.
8.5 על המבקש לשלם את חבות המס בה הוא חייב במועד שיקבע על ידי הגורם המוסמך. תשלום חבות המס יכול שיכלול תשלום קרן, ריבית ו/או הצמדה ו/או קנסות, הכל על פי קביעת הגורם המוסמך.
8.6 המבקש ישתף פעולה באופן מלא עם הרשות, עם הגורם המוסמך ועם כך גורם רלוונטי אחר ברשות, בנוגע לכל עניין הקשור לבקשתו לגילוי.
9. להלן המסלולים להגשת הגילוי, החל ממועד פרסום הנוהל, ביום 12 בדצמבר, 2017:
9.1 המסלול הרגיל – במסגרת המסלול נדרש להגיש כבר בשלב הבקשה לגילוי את כל המידע הרלוונטי לבקשת הגילוי, לרבות שמות המבקשים, מקור ההכנסות השונות, סכומי ההכנסות שהושמטו בעבר, אומדן חבות המס בגין ההכנסות האמורות (להלן: “המסלול הרגיל“). לבקשת הגילוי במסגרת המסלול הרגיל יצורפו כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות תדפיסי חשבון הבנק הכוללים את התנועות שבוצעו בחשבון ואת היתרות, צווי ירושה וכדומה. המסלול הרגיל הינו בתוקף עד ליום 31 בדצמבר, 2019.
9.2 המסלול האנונימי – בקשה לגילוי במסגרת מסלול זה תוגש לגורם המוסמך ותכלול את כל הפרטים המצוינים במסגרת המסלול הרגיל לעיל, למעט שמו של המבקש. במועד חתימת טיוטת הסכם המס בקשר עם הכנסות המבקש וחבות המס שלו, יגלה מיופה כוחו של המבקש את שמו ואת תעודת הזהות שלו (להלן: “המסלול האנונימי“). המסלול האנונימי הינו בתוקף עד ליום 31 בדצמבר, 2018.
9.3 המסלול המקוצר – במסגרת מסלול זה, הבקשה לגילוי תוגש במידה וסך ההון המדווח במסגרת הגילוי לא עולה על שני מיליון ש”ח, וההכנסה החייבת של המבקשת הנובעת מהגילוי אינה עולה על חצי מיליון ש”ח בשנות הדיווח (להלן: “המסלול המקוצר“). בנוסף, על הבקשה לכלול גם את הגשת הדוחות השנתיים של המבקש. היה והגורם המוסמך בחן וקבע כי הבקשה עומדת בהוראות הנוהל, יעבירה אל הגורם האזרחי הרלוונטי אשר יקלוט אותה ויוציא מכוחה שובר לתשלום חבות המס (להלן: “השובר“). עם קבלת השובר בידי המבקש, ישלם המבקש את המס בו הוא חב וזאת תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת השובר. בהתאם לכך ובהינתן שהמבקש עמד בכל האמור לעיל, הנוהל קובע כי לא ינקטו הליכים פליליים בקשר עם המידע שמסר המבקש בבקשה זו. המסלול המקוצר הינו בתוקף עד ליום 31 בדצמבר, 2019, ולא ניתן להגיש במסגרתו בקשה אנונימית.
10. קיזוז הפסדים וזכויות מס זר – במסגרת הנוהל, ניתן לתבוע כנגד הכנסות מריבית או כנגד רווחי הון אשר דווחו במסגרת הגילוי. אולם, במסגרת הנוהל לא ניתן להעביר הפסדים או זיכויים שלא נוצלו. בנוסף, הנוהל קובע כי במסגרת תיקון דוחות המס לא ניתן יהא לנצל הפסדים או זיכויים אשר הוגשו בדוחות טרם הבקשה לגילוי.
11. להלן מספר סייגים לחסינות מפני הליך פלילי:
11.1 כל מבקש רשאי להנות מהליך הגילוי פעם אחת בלבד. מכאן כי החסינות מפני הליך פלילי עומדת לבקש פעם אחת בלבד, במסגרת הגילוי.
11.2 הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעולות בלתי חוקיות, ומכאן שבמקרה כזה גם החסינות מפני הליך פלילי לא תחול.
11.3 חשוב להדגיש כי במידה והמבקש הפר את התנאים היסודיים בגילוי, לרבות הגשת בקשה שאיננה כנה ושהוגשה בחוסר תום לב, אי העברת מסמכים כנדרש, העדר שיתוף פעולה עם הגורם המוסמך, הרשות, או מי מכוחם, וכיוצא באלו, אזי לא תינתן למבקש חסינות פלילית והרשות תוכל להשתמש בנתונים אותם מסר במסגרת הגילוי כראיה פלילית בכל הליך פלילי ואזרחי.
11.4 לבסוף, ראוי לציין כי הנוהל לא יחול על עבירות המוגדרות כעבירות מנהליות על פי חוק עבירות מנהליות, התשמ”ו-1985, ומכאן שגם החסינות הפלילית לא תחול.
12. להלן החוקים אשר העבירות מכוחם, ורק מכוחם, חוסות תחת החסינות מהליכים פליליים על פי הנוהל:
12.1 פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א-1961.
12.2 חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963.
12.3 חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1975.
12.4 חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי”ב-1952.
12.5 חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש”ט-1949.
12.6 חוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000 (בקשר עם עבירות מקור המנויות על פי החוקים המצוינים לעיל).
12.7 כל הוראה חוקית העוסקת במס, המתייחסת לאחד או יותר מהחוקים המצוינים לעיל.
***
לקבלת פרטים נוספים, אנא צרו קשר עם עו”ד (רו”ח) יהושע חבר, ממשרד הח”מ,
בטלפון 03-6074586 או במייל YehoshuaH@gkh-law.com
